באותו הערב שלחת לי הודעה .
"תגיע בשבע , חכה לי למטה ,"
איחרתי - הודעתי שאאחר .
בכניסה הבית שלך חשוך , המיטה באמצע הסלון , חיבוק נשיקה .
" אתה מעדיף לשכב או להישען על המיטה " - לישכב .
עוד חיבוק ומגע " תתפשט אני לא מצליחה להרגיש אותך דרך הבגדים "
היתפשטתי , נשכבתי על המיטה .
קיין , אני אוהב את הכאב שהקיין שלך גורם לי . ואז הפסקת היה פליליסט שהכנת על המחשב של מוסיקה שמכאיבה בלב.
הרמתי ראש לראות איפה את , מה את מביאה - ככה כי ליפעמים אני מפחד מהרגעים האלה שבהם הראש שלך משתולל .
מפחד , אבל הכי אוהב .
" תוריד את הראש " , נשענת עלי חזק , " מתי תלמד לסמוך עלי , זה ככה כבר שנתיים , דיי " .
אחר כך הורדתי את הראש את עברת לשוט זנבות שלך זה שמיועד ל " חננות " לא זה שמכאיב באמת .
ואז הספנקר - אני כמה שהוא כואב דווקא מכבד אותו מאד .
בהתחלה באוהל הוא היא ממש לא נסבל , ואת , את לא וויתרת שם , גם לא עכשיו .
ואני אוהב הכי כשכואב , כשאת את למרות שאני בועט , ונישבר , בנקודה הזאת יש יופי שמימי כזה לא מובן .
אחר כך הרמתי את הראש שוב שכבתי על הצד היד תומכת בראש ואת זזת מצד לצד , בידים שלך עדין נח לו הקיין .
והיית הכי יפה בעולם .