בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולך בקלות

פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .
לפני 11 שנים. 9 בדצמבר 2012 בשעה 7:28

באותו הערב שלחת לי הודעה .

 

"תגיע בשבע , חכה לי למטה ,"

איחרתי - הודעתי שאאחר . 

בכניסה הבית שלך חשוך , המיטה באמצע הסלון , חיבוק נשיקה .

" אתה מעדיף לשכב או להישען על המיטה " - לישכב .

עוד חיבוק ומגע " תתפשט אני לא מצליחה להרגיש אותך דרך הבגדים " 

היתפשטתי , נשכבתי על המיטה .

קיין , אני אוהב את הכאב שהקיין שלך גורם לי . ואז הפסקת היה פליליסט שהכנת על המחשב של מוסיקה שמכאיבה בלב.

הרמתי ראש לראות איפה את , מה את מביאה - ככה כי ליפעמים אני מפחד מהרגעים האלה שבהם הראש שלך משתולל .

מפחד , אבל הכי אוהב .

" תוריד את הראש " , נשענת עלי חזק , " מתי תלמד לסמוך עלי , זה ככה כבר שנתיים , דיי " .

אחר כך הורדתי את הראש את עברת לשוט זנבות שלך זה שמיועד ל " חננות " לא זה שמכאיב באמת .

ואז הספנקר - אני כמה שהוא כואב דווקא מכבד אותו מאד .

בהתחלה באוהל הוא היא ממש לא נסבל , ואת , את לא וויתרת שם , גם לא עכשיו . 

ואני אוהב הכי כשכואב , כשאת את למרות שאני בועט , ונישבר , בנקודה הזאת יש יופי שמימי כזה לא מובן .

אחר כך הרמתי את הראש שוב שכבתי על הצד היד תומכת בראש ואת זזת מצד לצד , בידים שלך עדין נח לו הקיין .

והיית הכי יפה בעולם .

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י