מלאכית תמיד היתה צוחקת עלי ועל הסרטים שלי .
אני יש לי מין סוג של חרדת נטישה בקשר לכל מה שקשור לאהבה ולאנשים שקרובים אלי ,
אז אם יוצא ככה שמישהי קרובה דוחפת אותי החוצה קצת, אז אני ישר משתבלל לי , תכונה בעיתית כשמדובר על יחסי שליטה - בעיקר אם אתה כמוני "נישלט שיש לו מה להגיד על כל דבר" ובקיצקץ - כמו שמלאכית אומרת -"חרא נישלט "
לפני זמן מסוים מלאכית החליטה שנימאס לה להילחם איתי , אני מבין את זה , אני יכול להיות דיי מעיף .
אבל זה גם פגע בי - כי זה כמו דחיפה החוצה ממנה, מהמרחב שלה אחר כך כשניפגשנו מלאכית תכננה סשן , לי הוא היה אחר , והוא היה חד פעמי .
היום בפון " אני אוהבת כשני מחליטה ואתה מבצע " היתחכמתי עם זה קצת ואז סימסתי משהוא כמו " מה ששמעתי היה נכון ? את מחליטה ואני מבצע ? יש !
מלאכית כתבה : " כן זה היא שם לרגע אבל זה עבר כשניזכרתי למה הפסקתי את יחסי השליטה איתך בעבר "
אז נכנסתי לי להישתבללות הרגילה , ולמין עצב כזה שמרגיש כמו מישהוא שהטימינג שלו לא מכוון והוא כל הזמן מפספס ... ואז זה כבר ניהיה מאוחר מידי