הייתי ילד בן 14 - 13 וכמו המון אנשים שאני מכיר התאהבתי במטפלת שלי ( הסיפור הידוע על ילד שאוהב מורה ) היא היתה יפה אבל לא יופי מוחצן , יופי של מבט שני , ואני הייתי מחכה בכל יום ליראות אותה היה לי קשר טוב איתה היא אהבה אותי, הייתי ילד נוח, יפה, אבל היא היתה גדולה אחרי צבא נשואה, ואני , אני הייתי ילד, יום אחד אחד מבני כיתתי הרגיז אותה מאד. ואז תוך כדי שאנחנו מנקים את בית הילדים ( בעצם כיתה כוללת ) פעילות שיגרתית של יום יום היא ביקשה שאני אעזור לה להוציא את המיזרנים החוצה - היא החזיקה ביד מחבט שטיחים, והיתה עצבנית אש ( במצבים כאלה הלחיים שלה היו מאדימות - זה הכול לא צועקת ולא כלום רק מסמיקה ) והתחילה חובטת במיזרנים חזק , ואז היא התחילה תוך כדי החבטות : אני לא כזאת , אף פעם לא הרמתי יד על ילד , אבל הייתי מתה ש____________ יהיה עכשיו במקום המיזרן, אני יודעת שזה לא בסדר אבל איך שהייתי רוצה שהוא ישכב כאן על המיזרן הזה מולי . אני לא העזתי לדבר אבל הדימיון, המחשבות עבדו שם שעות נוספות
לפני 5 שנים. 28 באוגוסט 2019 בשעה 20:23