מותר לי

אולי אני חסרת תקנה, אולי לא. היום אני יורדת במורד תלול, הריכוז יורד הסיגריות והאלכוהול עולים
פנטזיות הקפיצה והריחוף מגגות עוטפים אותי
אני מתגעגעת להתעלפויות קצרות של וויסקי, לקבל סטירות על הלחי של דאגה, שמישהו ירצה שאתעורר
שירצה שאחזור אליו.
פעם זה היה לי. אולי לא היה כדאי שאקבל את זה בכלל... שלא יהיה למה להתגעגע בטח שלא לרגעים יפים כאלה.

ונגמר לי הלק השחור.
אין לי דרך חזרה.
אני לא מוצאת לי בית.

אפילו אני לא מאתרת את החור השחור שלי רק מרגישה אותו בתוכי.

שמישהו יבוא.

אני יכולה למשוך אותו אלי. אבל אני לא רוצה לעשות נזק ולפגוע בו.
החדש הזה שסיפרתי עליו כבר קודם.

יראו אותי ולא יאמינו אף פעם כמה רעל הכניסו לי, מה יש בתוכי. מראה של ילדה טובה... סדוקה.