Butterflies

הודעת לי שנפגשים ומאז אני לא ממש בפוקוס
נרגש וסקרן, הראש מלא בשאלות וחשש
מה יהיה? איך יהיה? מתי יהיה? האם אמצא חן בעיניך? האם אענה על הציפיות? ועוד מיליון שאלות שמתרוצצות לי בראש ללא שליטה של ממש
ככל שהיום מתקרב סף הריגוש עלה והבוקר התעוררתי כולי נרגש לקראת פגישתנו היום בערב.
את היום העברתי בעבודה כשסף הריכוז לא ממש בנמצא, מוצא עצמי קורא את אותו מסמך שוב ושוב.
הגעתי למקום הפגישה מעט מוקדם בכדי לוודא שלא מאחר וניגשתי לשבת במסעדה במקום בו חשבתי שרצית שאשב אך בדיעבד התברר שטעיתי.
הלב פועם בחוזקה ואני חושש שעוד שניה הוא יתפוצץ לו מתוך בית החזה. אני סוקר את הסביבה ממתין שתופיעי, משתוקק שהרגע הזה כבר יקרה.
הבטחתי לך שלא אתעלף ואני רק מקווה שאעמוד במילתי.
לפתע אני רואה אותך במלוא הדרך, הריח שמציף את השולחן בעודך מתיישבת ממלא את נחירי…ריח של אלה.
את מתיישבת ואני מוצא את עצמי בוהה. הרגשתי שיכולתי לצלול לתוך עיניך. כמה יופי אבל זה התגמד ברגע שהתחלנו לשוחח. איזו אינטיליגנציה, איזו רגישות, תשומת לב לפרטים ותובנות שקשה להאמין שיש אותן למישהי בגילך.
ההתרגשות שלי ניכרת ואת מבקשת מהמלצרית מים תוך שאת מסתכלת עלי ואומרת ״היא תשתה מים״…באותו רגע חשתי את הבושה והייתי בטוח שהמלצרית תרים גבה אך היא היתה עסוקה בעניינה ולא שמה לב.
איפשרת לי לשאול ולחקור וענית בכזו כנות. אני מצידי חשתי כימיה נפלאה וכל שפיללתי היה שגם את חשה כך.
שאלתי אותך מה הכי מרגש אותך וענית לי תשובה קסומה מתובלת בהומור ואני מרוב התרגשות שכחתי את התשובה…ממש הפכת אותי לסנילית. אז מבטיחה שלעולם לא אשכח שמה שהכי מרגש זה לקחת לקצה…ולעובדה זו כמובן שמתלווים הרבה חששות בצרוף ריגוש.
הערב התקרב לסיומו ובעודנו הולכים לרכב שלך אמרת לי בנונשלנטיות ״ברור לך שאת משויכת אלי״ ואני הרגשתי שעוד שניה לא אצליח לעמוד בהבטחה שלי כלפיך שלא להתעלף. לשמוע את המילים הללו מפיך גרמו לי להרגיש שאני חווה חוויה שמימית…
הגענו לרכבך ודרישתך כי אכנס פנימה הפתיעה אותי. דרשת לראות כי הנחיותיך באשר לאופן ההגעה שלי לפגישה אכן מולאו. הפשלתי את מכנסי והראתי לך את החוטיני שרכשתי לדרישתך. ביקשת לראות את מלאכת הגילוח והראתי לך גם זאת בעודי מסמיקה.
הרגשתי איך כל הביישנות והעכבות נעלמו להן בשניה שביקשת לראות…כל שרציתי היה לרצות אותך.
סיומו המושלם של הערב הגיע כשהצעת לי את ידיך ואיפשרת לי לנשק אותה/אותך לשלום.
אני שוכבת לי במיטה והתמונה שלך יושבת מולי חקוקה במוחי.
תודה על ערב קסום ונפלא מלכתי שאזכור לעד,
מצפה כל כך לבאות, לריגושים להשפלות לכאב ולכניעה הטוטאלית אליך.
כלבתך

לילה, שוכב במיטה והמחשבות כמובן ממוקדות רק בך.

היום היה מאתגר, את היית עמוסה בעבודה ומטלות ואני בפגישות, מה שלא איפשר כל כך להיות בקשר במהלך היום..

עבר לו רק שבוע וקצת מאז החל הקשר ואני מרגיש את האחיזה שלך בי בכל נימי נשמתי.

האינטיליגנציה, הידע, הנסיון והעוצמה השקטה שלך, בהובלה בהכוונה ובלימוד בשילוב הרוך, הרגישות והאינטיליגנציה הרגשית מייצרים שילוב קוסמי שכזה שקשה להאמין שיכולים לדור בכפיפה אחת אך באופן נפלא התמהיל הזה יוצר מלכה נדירה שלא יכולתי לדמיין שאי פעם אזכה לשרת או לשהות במחיצתה.

הגעתי הביתה והזכרת לי כי אני נדרש להתאמן. כמובן שזכרתי אבל התלהבתי והתרגשתי מכך שזה היה גם בראש שלך למרות היום המאד עמוס שעבר עליך.

החדרתי את הפלאג למשך שעה כפי שאני נדרש. האימונים כמובן הרבה יותר מיוחדים כשהם עימך אך החיים האמיתיים גוברים.

הרטט מיקד את המחשבות בך לכל אורך השעה.

במהלך האימון עלה בי הצורך להכין עבורך מתנה, הפתעה - תמונה מהסוג שאני מתחיל להבין שאת כה אוהבת.

התגברתי על הביישנות, העכבות והחשש וניגשתי לצלם עבורך את התמונה בתקווה שזו תגרום לך לחייך.

כמה התרגשות חוויתי בהכנת ההפתעה הזו עבורך וכמה שמחתי לקבל את תגובתך.

את ההערות באשר לתמונה מיד הפנמתי וניגשתי לתקן.

מביט במוצר המוגמר ומתקשה להאמין שזה אני.

מסתכל ומתקשה להאמין שעבר לו רק קצת יותר משבוע 

ליל מנוחה וחלומות פז מלכתי הנפלאה

אחלום עליך…

יושב מול המסך הלבן ומנסה לחשוב כיצד אוכל לבטא במלים את תחושת האושר שמציפה אותי מאז פגשתי אותך.

מרגיש כאילו זכיתי בלוטו או מצאתי מחט בערימת שחת.

היתכן, אני?!

את מתחברת ואני מיד מחייך.

מצאת לך מקום של קבע בראשי ואני נהנה מכל שבריר שניה שאת שם.

מרגיש את השליטה שלך עוטפת אותי מכל עבר יודע שרק רוצה לרצות אותך ולדעת שגרמתי לך לחייך ולהיות מאושרת.

האחיזה שלך בי, פיזית ונפשית מזרימה את הדם בעורקי במהירות.

לפני מספר ימים התחלת לאמן אותי באמצעות הפלאג הנשלט באמצעותך מרחוק ואני לא תיארתי לעצמי כמה עוצמה יכולה להיות בפלאג שחור וקטן.

אני מסתובב לי כל כולי מגורה, מחשבותי נתונות רק בך. מתרגש מכל משימה שאת נותנת לי, קשה ככל שתהיה ונהנה כל כך להצטלם עבורך בתנוחות הגורמות לך לחייך ולי להסתכל בחוסר אמונה שזה אכן אני…

הרטט שאת מעבירה לתוך גופי באמצעות רשת האינטרנט משפיע עלי באופן שלא יכולתי לדמיין. נפשית אני כל כולי ממוקד בך מלכתי ופיזית - החזרת אותי לגיל הנעורים כל כולי מגורה, מסתובב לי עם כאבי ביצים דבר שגרם לך להיות מרוצה ומחייכת ועל כן גם אני מרוצה, כאוב אך מרוצה.

יודע שיש לי עוד כל כך הרבה ללמוד ממך ומצפה לזה בכליון עיניים.

מפנטז רבות על המפגש הראשון עימך, יודע מחד כמה אתרגש. מי יודע אם בכלל אצליח להוציא מילה מהפה, אך רוצה בזה כל כך.

אז כן, אני, אני זכיתי בלוטו.

תודה מלכתי על היותך מי שאת ותודה שהסכמת ללמד להכווין ולקחת אותי תחת חסותך.

כמה מחשבות רצות לי בראש…רובן ככולן סובבות סביבך מלכתי.

כמה רגעי שיא היו לי מאז הבוקר.

התעוררתי והמחשבות מיד נדדו להן אליך.

מאז שאנו בקשר ואיני רשאי לגעת אני מסתובב במצב של גירוי כמעט תמידי.

אתמול בערב נתת לי פתח להגיע לפורקן אבל בו זמנית ידעת שהמחיר שאאלץ ״לשלם״ עבור כך ככל הנראה יהא משהו שלא אוכל לבצע באותו הרגע…כמה חוכמה, יצירתיות ונסיון בדרישה כה פשוטה שהולידה אצלי דילמה הרבה יותר קשה (תרתי משמע…)

המחשבות עליך וההתכתבויות הכריעו אותי בשעת בוקר מוקדמת ובקשתי לפורקן אושרה, אך כמובן שעם טוויסט קטן, תמיד הרי יש טוויסט חדשני ויצירתי….

את היום העברתי בישיבות ופגישות, אך בפועל הייתי נוכח נפקד. פיזית הייתי שם אך הראש הוא היה במחוזות אחרים, הוא היה עסוק במחשבות הרהורים ופינטוזים עליך מלכתי.

בבוקר רמזת לי שאת אוהבת הפתעות. מה לא אעשה בכדי לראות ולשמוע אותך מחייכת ומאושרת. אז מיד עם הגעתי הביתה הכנתי לך הפתעה וכמה שמחתי שאהבת אותה.

ההפתעה הולידה שיחה ממנה אני עדיין מרחף גם עתה והשיחה הולידה תחילת מסכת אימונים…

כבר ציינתי שאני מאושר בזכותך….

את גורמת לי להרגיש alive במלוא מובן המילה. הפרפרים מתעופפים להם במהרה בבטן ואני מצידי לא מפסיק להתרגש ולפנטז על המשך המסע שלנו ביחד.

תודה על מי שאת מלכתי ועל כך שמעבר לכל ולפני הכל את פשוט בת אדם מיוחדת ונפלאה קשובה ואמפטית שהופכת את המסע הזה לכה מיוחד עבורי 

יושב אל מול השולחן, המחשב פתוח ואני מנסה לקרוא מסמך לעבודה, ללא הצלחה יתרה.

ראשי לא מפסיק לנדוד לו במחשבות אליך מלכתי החדשה, מרוכז רק בך ומגלה אט אט שאת תפסת מקום של כבוד בתוך ראשי, כאילו אוחזת בי, בכולי, רק מעצם קיומך ונוכחותך  בחיי.

חזרה למסמך…כבר קראתי את המשפט הזה 6 פעמים. זהו החלטתי לוותר.

יושבת לי ומהרהרת בך ואושר מציף אותי, אושר על שזכיתי להכירך, אושר על שהסכמת לתת לי הזדמנות להיות בחייך ולהוכיח את רצינות כוונותי.

יודשת ומהרהר בהתכתבות שלנו אתמול עת שהיתי במלון, לא לבד. לפתע וללא כל התראה מוקדמת שלחת אותי לשרותים לצלם לך תמונות פרובוקטיביות. פחד מילא את ליבי שמהירות פעימותיו הואצו.  רציתי כל כך לרצותך, להוכיח שאני יכול למשימה. לשמחתי הצלחתי לעמוד בה בכבוד ואף זכיתי ממך לשבחים דבר שגרם לי להסתובב במשך מספר שעות עם חיוך גדול ודבילי מרוח על פני.

וכעת, כעת אני בבית יושב ומצפה בציפייה דרוכה שאולי תתחברי, יושב חושב עליך ומתגעגע…

התקשתי להירדם אמש.

הראש היה מלא במחשבות, פנטזיות ושיחזור של ההתכתבות שלנו במהלך היום.

ֿלבסוף נרדמתי כשהמחשבות שלי ממוקדות ביהלום שמצאתי, בה ורק בה, כשחיוך גדול מרוח לו על פני.

ֿהתעוררתי בבוקר ומחשבותי מיד נדדו להן לשליטה החדשה שלי שהסכימה לקבל אותי לתקופת מבחן ונסיון.

ֿחשתי את הריגוש עמוק בתוכי ורק פיללתי שהוא יימשך ויתגבר.

כמה אני רוצה לרצותה, לעמוד בציפיות שלה ולא לאכזב.

משננת את רשימת החוקים שניתנו לי ומתחילה להפנים ולהבין את שנדרש ממני ומצופה ממני.

נזכרת בערגה בעוצמות שיש בקשר מהסוג הזה וכמה שהוא יכול להיות נפלא ולהפוך את עולמך מהקצה לקצה.

נמצא באתר הזה כבר לא מעט שנים ומודע היטב לכך שאני בר מזל, שכימיה כזו היא נדירה, שהזדמנויות מהסוג הזה לא מתרחשות לעתים תכופות ועל כן צריך להעריך ולהוקיר את ההזדמנות שניתנה לי ולהוכיח שמעבר למלים יש גם מעשים.

ֿמרגיש כאילו אני חי לי בתוך חלום נפלא ולא רוצה להתעורר…

ֿמצפה בקוצר רוח למסע הנפלא הזה ונרגש עד עמקי נשמתי לקראתו.ֿ

תודה לך מלכתי שצירפת אותי למסע. 

ככל שקראתי בבלוג שלה יותר מצאתי את עצמי נשאב פנימה, מהופנט ומרוגש.

לאחר לא מעט התלבטויות וחששות החלטתי לפנות אליה במייל בתקווה שתמצא בי ענין.

הפניה הראשונה לא נענתה וכך גם השניה, אך אני לא וויתרתי והיום פניתי אליה בשלישית מתוך תקווה שאני לא מפריע ושפניותי הראשונות לא זכו למענה בשל העובדה שהיא מוצפת בפניות.

מספר דקות לאחר שליחת ההודעה אדומה הופיעה בתיבה ומשנוכחתי לראות שההודעה ממנה ליבי החסיר פעימה.

המיילים הוחלפו כמו במשחק פינג פונג וכעבור זמן קצר הגיעה ההוראה לעבור לטלגרם.

שאלה ועוד שאלה וככל שהשורות נכתבות והשאלות זוכות למענה אני מרגיש את הריגוש הולך ומתעצם ואת החיבור לתפיסת העולם, לאינטיליגנציה לרגישות ולתבונה שכולן ביחד הם הרבה מעבר למה שהייתי מצפה למישהי בגילה.

לפתע הגיעה השאלה ״אז מה אתה אומר מוכן לכמה חוקים בסיסיים?״ וליבי עצר מלכת…

כמה חיכיתי לרגע הזה, כמה חיכיתי שוב לחוש את תחושת השליטה הזו שעוטפת אותי מכל עבר.

מרגיש כאילו מצאתי יהלום והפרפרים, הם שוב מתעופפים להם מהר בבטן…

מחכה כל כך להמשך ונרגש כמו ילד קטן