יושב אל מול השולחן, המחשב פתוח ואני מנסה לקרוא מסמך לעבודה, ללא הצלחה יתרה.
ראשי לא מפסיק לנדוד לו במחשבות אליך מלכתי החדשה, מרוכז רק בך ומגלה אט אט שאת תפסת מקום של כבוד בתוך ראשי, כאילו אוחזת בי, בכולי, רק מעצם קיומך ונוכחותך בחיי.
חזרה למסמך…כבר קראתי את המשפט הזה 6 פעמים. זהו החלטתי לוותר.
יושבת לי ומהרהרת בך ואושר מציף אותי, אושר על שזכיתי להכירך, אושר על שהסכמת לתת לי הזדמנות להיות בחייך ולהוכיח את רצינות כוונותי.
יודשת ומהרהר בהתכתבות שלנו אתמול עת שהיתי במלון, לא לבד. לפתע וללא כל התראה מוקדמת שלחת אותי לשרותים לצלם לך תמונות פרובוקטיביות. פחד מילא את ליבי שמהירות פעימותיו הואצו. רציתי כל כך לרצותך, להוכיח שאני יכול למשימה. לשמחתי הצלחתי לעמוד בה בכבוד ואף זכיתי ממך לשבחים דבר שגרם לי להסתובב במשך מספר שעות עם חיוך גדול ודבילי מרוח על פני.
וכעת, כעת אני בבית יושב ומצפה בציפייה דרוכה שאולי תתחברי, יושב חושב עליך ומתגעגע…