שבילים צדדיים

שפעם היה לנו יום אחד בשנה כדי לזכור אותם

וביום הזה היינו עצובים, עצב אטומי, מפחיד, מפלח

ופתאום היום הזה כל כך רגיל

כי גם בכל 364 הימים האחרים אנחנו בדיוק באותו מצב הרוח. 

משהו אבד לנו, לכם אולי לא, לי כן

פעם ידעתי לשמוח

ולפעמים אפילו צחקתי עם דמעות,

היו פעמים שגם יצאה לי נחירה מביכה.

ואני לא מצליחה לזכור את הימים האלו

ולא מצליחה לחדש אותם.

מישהו אמר לי ציפרלקס,

אחר אמר רילוקיישן

ואחת אמרה סקס.

ופעם, פעם מזמן מזמן, אמר לי בחור אחד שמאוד חיבבתי 

שעדיף להניח לפתרונות מהירים ולעבור דרך הכאב.

אז בזה אני בוחרת כרגע,

יום יום, שעה שעה, לעבור דרך הכאב.

מתישהו הוא יתייאש ויתפוגג.

אתאפר, אלבש משהו יפה, אקנה בקבוק יין יקר בגוזמה,

אפגוש אתכם

ונצחק גם יחד.