הבלחי מחשבות

אמרו לי היום – בפעם הראשונה בחיי – שאני מבוגר מידי.
אני לא חושב שזה נכון, אבל עצם העובדה שאמרו לי את זה – מעידה כשלעצמה שאני אכן מבוגר (גם אם לא מידי).
בהתחלה זה ממש הצחיק אותי.
ואח"כ חשבתי על כל הדברים שאני כבר לא: אני כבר לא תלמיד. אני כבר לא חייל בסדיר. אני כבר לא ברמן עם שיער ארוך שמבלה מידי יום עד 5 בבוקר. אני כבר לא סטודנט. אני כבר לא זוטר בעבודה בה אני מצוי.
ואללה, יש אנשים שעדיין מצויים באחת מהתחנות הללו, ואני כבר לא. מה זה אומר? שאני מבוגר מידי?

צה"ל עדיין קורא לי הרבה מעבר לרצוי. אני רץ 10 ק"מ היום בזמן שאינו נופל מזה אותו רצתי לפני 10 שנים. אני גם נראה די דומה, פרט אולי לשיער שהפך מתישהו למגולח. אולי נוסף גם קמט הבעה אחד או שניים.
ומצד שני – אני היום יותר שקול, פחות נוקשה ועיקש בקצוות, יותר רגיש (רק קצת), יותר – בוגר...

ואללה... התבגרתי...

שעה וחצי לאחר מכן אמרו לי שאני צעיר מידי.
אני לא חושב שזה נכון, אבל עצם העובדה שאמרו לי את זה – מעידה כשלעצמה שאני אכן צעיר (גם אם לא מידי).
שוב צחקתי (הפעם אפילו זה יצא בקול רם).
ואח"כ חשבתי על כל הדברים שאני עוד לא: עדיין לא מיציתי את עצמי בעבודה. אני עדיין עושה מילואים ביחידה האורגנית שלי עם כל הצוות. אני נראה כמעט כמו בגיל 20 (למעט השיער הארוך). אני אפילו רץ 10 ק"מ בזמן שאינו נופל מהזמן של לפני 10 שנים...
אני עדיין לומד – גם אם לא באוניברסיטה, אני עדיין מבלה – גם אם לא כל יום עד 5 בבוקר, ועדיין מתרגש – גם אם מדברים מעט שונים מבעבר.

אז אולי אני צעיר מידי??

מסקנה: גיל34 הוא גיל קשה... 😄