נכון שלימדו אתכם כי ערפל רואים? זה נכון חלקית. היא בעיקר נשמה את הערפל. היא התהלכה עוד מגיל צעיר חד ספרתי כשבריאות שלה ערפל המכביד על הנשימה שלה ומערפל את מחשבותיה. לפעמים הערפל אפילו הגיע לקצוות של העיניים מבפנים, גורם לה לדמעות לא רצוניות תוך נשימות קצרות מלאות באדים. המצב היחיד בו הערפל הזה היה מעט מתפוגג, ככה גילתה כבר באותו גיל ממש צעיר, היה על הברכיים מול זכר מזדמן, כשהזין שלו עמוק בתוך הפה שלה, בעודה נחנקת עליו, מוצצת כאילו חייה תלויים בזה. לאחר מכן, למשך כמה שעות הערפל היה מתפוגג ברובו, והיא הייתה יכולה לנשום והמחשבות שלה היו מסודרות, עד שהצורך הזה היה מתגבש לו מחדש עמוק בקרביים שלה. היו גברים שהצליחו לפזר את הערפל לזמן מאוד קצר, והיו כאלה שהצליחו לפזר אותו לכמה שעות, והיה אחד שהצליח לפזר אותו פעם כשהיתה בת 16 כמעט ללילה שלם. היא לא מצאה חוקיות ברורה בנושא או קשר למשל בין אורך הזין שלהם או הטעם שלו, לבין הזמן של פיזור הערפל. אבל הערפל תמיד חזר.
חלפו כבר שלושה ימים במהלכם הערפל אצלה לא התפוגג, והיא הייתה נואשת. היא החליטה למצוא זכר תורן היום אחה״צ ויהי מה. היא נתקלה בו במפתיע בתור לסופר, הוא קנה לחמניות ושמנת חמוצה והיא קנתה תפוחי עץ, חלב ושוקולד, הרבה שוקולד. היא היתה מנוסה בציד וידעה שהיא נראית מעולה, ומריחה טוב, ושיש לה מבט פתייני בו היא יודעת להשתמש. הוא היה מבוגר ממנה בכ- 20 שנים לפחות, קצת מוזנח, עם כרס קטנה, שיער מדובלל מעט והיא הניחה שיהיה לו איבר מדולדל שיעמוד רק באופן חלקי, אבל היא הייתה נואשת וחייבת להפיג את הערפל הזה אפילו לזמן קצר. אז היא חייכה אליו, והחליפה כמה מילים ואז התחככה ״במקרה״ במכנס שלו, הסתכלה לו עמוק בעיניים כשהיא מתנצלת והייתה בטוחה שמכאן ואילך דברים יזרמו באופן טבעי. ואכן, חצי שעה לאחר מכן היא עמדה על הברכיים עם הזין שלו עמוק בתוך הפה. להפתעתה, הזין שלו דווקא עמד חזק, הוא היה דומיננטי וידע בדיוק מה הוא עושה. היא הרגישה טוב לעמוד מולו על הברכיים ככה ולהיצמד אליו חזק. זה הרגיש לה נכון. הוא היה שונה לגמרי מהדמות שהיא חשבה שתפגוש באותו מפגש קצר בתור לסופר. לשמחתה, כשהזין שלו בפה שלה הערפל התפוגג די מהר, ולאחר שעה שלמה וכתמים כחולים ושפשופים על הברכיים, היא הרגישה יותר טוב מאשר הרגישה מזה זמן רב. היא חזרה הביתה, התקלחה, והלכה לישון מוקדם כדי לנצל את העדרו הזמני של הערפל ואולי לישון כמה שעות מבלי מפריע. להפתעתה הרבה, היא התעוררה בשעות הבוקר המאוחרות מבלי להתעורר במהלך הלילה כלל, ולמרות שחלפו למעלה מ- 12 שעות מאז שהיא נפרדה מאותו גבר הערפל עדיין לא חזר. היא לא הבינה מה קורה. היא לא זכרה שאי פעם מאז שסיימה למצוץ ועד שהערפל חזר, חלף זמן כה רב. היא לא ידעה לכמה זמן המתנה הזאת צפויה להחזיק מעמד, היא חשבה על זה, מתענגת על הרגע הזה שהיתה בטוחה שהוא זמני בעודה מכניסה לכביסה את הבגדים מאתמול. תוך כדי סידור הבגדים היא מצאה פתק מקומט שכנראה הוכנס לה אתמול לכיס מבלי שהיא שמה לב. על הפתק נכתבו בכתב יד המילים הבאות: ״את בטח לא מבינה לאן הלך כל הערפל הזה. ראיתי אותו בעיניים שלך כשהתחלת לפתות אותי בעודנו עומדים זה לצד זו בתור. את חושבת שלא שמתי לב, אבל מצבך היה ברור לי כבר בשנייה הראשונה. החלטתי לתת לך את המתנה הזו ולקחת את הערפל הזה ממך. זו מתנה ללא תמורה. הערפל לא יחזור. כן, אני כותב שוב, ואני יודע שאת מתקשה להאמין בכך, הערפל לא יחזור. יחד עם זאת, יש עוד הרבה שאת לא מבינה, וכשהערפל יפוג יעלו צרכים נוספים. לי יש סבלנות, ואם תרצי להבין יותר את מוזמנת להגיע פעם נוספת. אבל קחי בחשבון שאם תגיעי שוב, לא תוכלי לעזוב.״
היא קראה את הפתק שוב פעם ושוב פעם, ופעם אחת נוספת, ואז ארזה תיק קטן וללא היסוס נכנסה לרכב והחלה לנסוע לכיוונו. היא תהיה ילדה טובה.