שבת. יום רגוע בסך הכל.
04:30 מתחיל לרוץ ריצה ארוכה אחרונה לפני המרתון בשבוע הבא. מסיים 35 ק״מ בקצב סביר, הברכיים מרגישות בסדר. נכנס לים, המים קרירים ונעימים, גלים מתונים. אידאלי. שוחה 1.5 ק״מ ומשם אימון נוסף של חצי שעה והביתה. מקלחת, קפה זריז, חוטף משהו קטן לאכול וטס לפגוש חברים, תכננו לצנוח היום לאחר שלמעלה מחודש לא עלה בידינו. התכנון היה ללכת לאחר מכן לאכול בשר במקום מעולה שלא ניסיתי עדיין.
מסיים לצנוח, רעב. חושב על הבשר בעתיד הקרוב. רואה כמה שיחות שלא נענו. מתקשר חזרה, מבין שבעונותיי פספסתי את העובדה שיש משחק של מכבי היום ב- 15:00. מבין שזה או לאכול ולהשאיר ילד אחד מתוסכל, או לשמח את הילד ולהיוותר מתוסכל בעצמי. מבין שהבשר יידרש להמתין, ומתחיל לטוס חזרה - ״ברור שאני זוכר, אל תדאג אני אוסף אותך הכל מתוכנן…״
מגיע, רעב, הילד שמח, נכנס לרכב בלי לשים לב שאנחנו על הקשקש מבחינת לו״ז (עפיפון, כמו דודה שלו…), נוסע ומחנה במקום הקבוע שלי שבמזל היה פנוי. עולה במעלה הרחוב בואכה בלומפילד, מבין שגם הילד רעב, עוצר לדקה בשווארמה וקונה לו פיתה, הריח גומר אותי אבל אני לא אוכל פיתות ואין זמן לצלחת, ממשיכים ונכנסים פנימה. אני עובר בזריזות על המצרכים במזנון ומבין שהדבר היחיד שאני יכול לאכול פה זה … ארטיק קרח. הילד מבחין במבט העצוב שלי, אני רואה אותו משחק עם הטלפון דקה ואז אומר לי - ״אבא, יש לי הרגשה אתה רעב, הזמנתי לנו מקום על הבר לאחרי המשחק ל׳מקום של בשר׳, אני חושב שזה בדיוק מה שאתה צריך.״ אני מביט בו עם דמעות של גאווה, אושר ורעב ומתלבט בעיני רוחי בין 500 גר׳ אנטריקוט ל- 400 גר׳ פילה בקר, ובכלל למה להתלבט אם אפשר גם וגם ואולי אפילו כוס יין או שתיים. ומכבי בכלל כרגע מובילה. אז כולם במצב רוח טוב.
״אני צריכה שהקשר הזה לא יהיה תחליף לדברים האמיתיים בחיים שלי ושלך.״
לא הגבתי אבל חייכתי. כי מה זה אמיתי? מחשבות הן אמת? רצונות? תשוקות שמדברים עליהן ושלא מדברים עליהן? זין עומד וכוס רטוב הם אמת? כנות עצורה שלפעמים משתרבבת במילה אל תוך השיח? ומה גורלם של זרעים שניטעים מתחת לפני השטח? למען האמת, אני ממש לא יודע, אבל הם - אמת, ואולי לא מחליפים דברים אמיתיים אחרים אבל מהווים חלק מהם.
שבת רגועה בסך הכל. בלי דרמות מיוחדות. מחר לעומת זאת, צפוי יום עמוס. וסיומו במינוס 10 מעלות. מישהי מתנדבת להזכיר לי להביא הפעם מעיל…?