בשביל לקבל פירות, צריך לנטוע.
צריך לשמור על העץ אחרי הנטיעה, לדאוג לו, לטפח.
עשיתי משהו קטן היום. קטן כזה אבל שלא עשיתי שנים. בעצם, לא עשיתי מעולם.
ניקיתי את הטלפון שלי מ"בררה".
כל מי שאני לא בקשר איתם, כל אלו שהייתי בקשר איתם לתקופה קצרה,
כל מי שלקחתי את המספר שלהם כי לא היה נעים לי או כי באותו הזמן התאים לי ולאחר מכן לא.
כל מי שלא באמת אכפת לו ממני אלא רק סתם שם.
עשיתי ניקוי טלפון. לא הפסקתי באמצע, למרות שכח ההרגל שלי, להתחיל ולא לסיים, ניסה להשתקע.
לא. השינויים שאני רוצה בחיי הכרחיים לאושר שלי ואני אתחיל וגם אסיים.
כל ההרגלים האלו צריכים לצאת מהחלון, הדלת והחיים שלי.
התקופה האפלולית הזו הייתה ארוכה מדי. אני מסרבת לתת לה מקום יותר.
אז כן, יש לי את הצלקות שלי.
אז כן, יש לי את ההסתייגויות שלי.
אז כן, אני לא טיפוס קל לכיבוש ואני לא באה עם מפסקים שאפשר להרים ולהוריד.
לא עוד להרגיש רע כי אני לא מקליקה עם מישהו או כי המצב שבו המישהו הזה לא מתאים למה שאני מחפשת.
לא עוד להקשיב לגברים שמנסים לערער את כל מה שאני יודעת רק כי הם רוצים להשחיל את הזין שלהם לתוך החורים שלי. אנשים שרק הוכיחו את השווי שלהם שהם נעלמים שאני לא ישר אומרת "כן אדוני" לכל מה שהם אומרים.
לא עוד אנשים שנבהלים מדמעות. כאב מוביל לדמעות. מי שלא מבין שזה חלק מהחיים, ישאר לבד.
בשביל איכות צריך לעבוד.
אני עובדת בשביל עצמי. אני אעבוד בשביל הגבר הנכון.
כנראה שהוא עוד לא הגיע אלי כי הוא רוצה שכל הבררות יעברו קודם, כדי שכאשר הוא יגיע, אעריך.
