המסע לנצחון.

כבר עזבת לפני שעות. מרגיש כמו ימים.

הריח שלך עדיין באפי, משגע לי את הגוף עם כל נשימה עמוקה שאני לוקחת.

נשימה שמלאה בך.

הטעם שנשאר בפה, החיוך שלך שנשאר לי בראש. 

האצבעות שמלטפות, השפתיים שלך מתערבבות עם שלי.

טועם, מנשק, מושך, מלקק.

טובל את הלשון בפה שלי ואת האצבעות בחורים שלי, 

חופר לך בהנאה בזמן שאני חונקת את עצמי בשביל להשאר שקטה. 

איך בשתי אצבעות אתה מעיף אותי לקצה, בשניה.

איך בשתי אצבעות ומבט אחד מלמעלה אתה מטיס אותי לאן שאחרים חופרים שנים להגיע. 

איך רציתי להחזיר לך פי כמה את ההנאה, איך רציתי שהגרון שלי יקרע לשתיים בשבילך רק בכדי שאוכל להכיל אותך כרצונך. 

מחוברים.

אני תמיד אומרת שעדיף לי להשאר רעבה מאשר לטעום קצת כל פעם.

עד שאתה בא.

אתה עושה לי חשק לטעום כל יום, כל שעה, כל היום, כל השעה. 

ארוחת צהריים בהפתעה.