על הברכיים, על כרית, כי הוא מתחשב שכזה.
האף שלי נצמד למכנס שלו, שואפת אותו מבחוץ. מרחרחת.
מציגה את עצמי ומתמכרת לריח שלו. מתפלשת. מתמרחת.
צריך.
קר לי. הקור המטורף ששורר בחוץ מקפיא בהתאמה את הבית כך שאפילו החימום פוגע בגוף הערום שלי כמו מזגן בשיא הקיץ.
קשה לי להתפשט.
קשה לי להוריד שכבות כל כך מהר.
גם הקור מציק.
קשה לי אבל קל לי.
אבל גם קשה.
להרגיש פתאום כזה בטחון, חום, אהבה.
אני מתחברת בזהירות, בקצב איטי, באיזי, מחפשת יציבות.
הוא כל כך יציב. עמוד תווך.
שהוא חם, אני קרה.
שהוא קר, אני חמה.
שהוא נוגע, אני רותחת.
בוערת.
הידיים האלו, שמחליקות על העור שלי, שמתאימות בדיוק לכל קימור, כל פלח אחוז בכף היד הגדולה הזו, פותח אותי אל מולו ומנטרל את היכולת שלי להפיק משפט קוהרנטי אחד ושלם.
או להסתתר.
אני הופכת לבלילת ריר, מיצים ופעימות, כולי משוועת לזין שלו שיקרע לי את החור הזה שהוא חופר בו תורה עכשיו.
"שלי." הוא מודיע.
"שלך." אני לא עונה. מהנהנת בין גניחה וגרגור, בין נהמה חייתית ונשימות קטועות.
הוא בוטש בי, מפרק לי את החורים, במיוחד לפני שאנחנו נפרדים לכמה ימי עבודה והשלמת שעות שינה.
"שתזכרי אותי ימים." הוא מסנן בין תחיבה ונעיצה.
"כאילו ואפשר לשכוח." אני לא עונה. מיבבת, מתוחה מסביב לזין הנהדר הזה שעושה בי שמות.
הוא אוכל, שותה, טועם, מריח, צופה.
הוא הכל באחד.
הוא אחד שהוא הכל.
מפנק, מספק, קורע, בותק.
גרוע לדיאטה שלי,
מושלם לכל השאר.
אני מסדרת את המיטה מיד אחרי שאנחנו קמים ממנה אחרי כמה שעות של הזעה וטיפטוף.
הוא כל פעם תמה מדוע אני עושה זאת.
עד שמגיע הלילה, בו הוא מרים את השמיכה ושם אני מחכה לו עם הריחות המעורבבים שלנו שנספגו בסדינים שמתחתי חזרה למקומם בבוקר (טוב נו, בצהריים.). שיתפלש בכיף.
אני נכנסת למיטה שלי בבית, מתבאסת שאין לי את אותו הדבר, מתבאסת שהתקלחתי והסרתי את הריח שלו, שלי, שלנו.
זה לא אותו הדבר בלעדיך.
זה לא אותו הדבר איתך.
זה ממש לא אותו הדבר בלעדיך אחרי שאני איתך.
זה לעולם לא יהיה אותו הדבר שוב. לא אחרי שפגשתי אותך.
אתה הירח שלי.
אני השמש שלך.
בוא נקים עולם.
לבנה אחר לבנה.
בסיס איתן.
קומה אחר קומה.
צעד צעד.
אני איתך, אתה מרגיש?
אתה מרגיש איך אתה בראש שלי בכל רגע?
אני מרגישה איך אתה מחבק אותי לפני שאנחנו נרדמים.
אתה מרגיש איך אני נצמדת אליך? לב אל לב.
טוב נו, טוסיק לזין.
לא יכולה אחרת.
רוצה לחנות על הזין הזה. כל הזמן.
להרגיש אותו מזדקר אל תוך הפלחים שלי, יודעת שהידיים שלך תכף יכנסו לפעולה.
מברכת את הרגע שזה קורה כל פעם מחדש.
לעולם זה לא ימאס עלי, אתה מבין? הידיים שלך שמנכסות ולוקחות ומנשנשות אותי כל הזמן.
מאוד קשה לי לרסן את עצמי,
כל יום שעובר, קשה יותר.
בסוף אני אפסיק...
ואז... חכה חכה....
