אני כלי.
כלי בשבילך.
כלי למה?
לכל דבר באמת.
כלי לאחסון זרע (אין החזרות!).
אמצעי לחימום בלילות הקרים.
אמבטיה מרגיעה של ריר לפי הצורך.
חור לחצוב בו.
בריכה של אהבה להשתכשך בה.
קול ההגיון שצריך.
כשנדרש, שם אני נמצאת, משנה צורה וצבע לפי הצרכים שלך.
כמו שישנם כל מיני סוגי כלים, יש כל מיני אני.
יש אני של הבוקר שדואגת שתקום בזמן ושתהיה לך שתיה חמה לאורך כל היום ואיזה נשנוש קטן.
יש אני שהיא אמא, מסדרת, מנקה, דואגת כל הזמן. שומרת על המשפחה.
יש אני של היום, יש אני של הלילה.
יש אני שמגוננת וחושפת שיניים ויש אני שמתמוססת בין ידיך לשלולית שכולה שלך.
ישנם כמה פעולות שאני מקפידה לעשות הרבה ושתיית נוזלים היא אחת מהם, במקום הזה מולך אני הופכת לכלי אחר.
"אתה לא שותה" אני מציקה לך "נוזלים זה חשוב". ואתה מחייך, שרוע אחורה על הכיסא מולי "למה אני צריך לשתות?" אתה שואל "את שותה כל הזמן ואני שותה אותך." אתה מחייך בנצחון "את קשית.".
ולי...? לי התחתונים נרטבות בו ברגע ובמקום.
אני הקשית שלך עכשיו ולעולם.
שתה אותי.
תרווה ממני כמו שאני מרווה ממך ואף יותר.
כי אין משהו שלא אתן לך.
האוכל מפי,
את הנוזלים מכוסי,
את מפלי אהבתי ששוצפים וקוצפים אל מול דמותך.
הכל למענך אהוב שלי, בעלים שלי.
הכל ועוד.
