אני רוצה לומר לפני הכל, תודה.
תודה על האיחולים על הקיר, בהודעות פרטיות, בטלפונים, בשירה, בכתיבה ובכל צורה.
כמות האהבה הייתה ממש מהממת. פשוט תודה.
תודה גם לכל מי שליווה אותי עד השנה אבל כבר לא בחיי. לימדתם אותי המון.
קשה לתאר, לנסות להסביר עם מילים את החוויה שהיא השנה האחרונה הזו שלי.
שנה של נסיקה, שנה של קושי והצלחה, שנה של נדידה, שנה על מזוודה.
שנה שבה עשיתי עוד כמה צעדים ענקיים לקראת המטרה שלי, החלום שלי, הייעוד שלי.
שנה שבה חוויתי עולם.
שנה שבא מצאתי את עצמי גאה בעצמי, על השגיי, על יכולותיי, על האומץ שלי, על כוחי.
שנה שבה הבנתי שמגיע לי, שאני מסוגלת, שנה שהבנתי שלא כל הנוצץ זהב ולא לכל מי שבחיי מגיע אותי.
שנה שאני ממשיכה להעשיר את עצמי, את נפשי, את חיי.
זו שנה שנסגרת בהתקדמות ונפתחת בלמידה. שנה שמתחילה טוב, שנה שתהיה מוצלחת.
שנה שמתחילה עם תקווה חמה בלב מלא.
אני מסתכלת אחורה, לשנה שעברה ולאיחולים שאיחלתי לעצמי ואני מוצאת את זה מלהיב.
מלהיב שבאמת האיחולים שלי התגשמו.
עפתי, נסקתי, הצלחתי.
הגשמתי.
אני מאחלת לי השנה שהאהבה תשרור בליבי, בחיי, בנשמתי.
אני מאחלת לי התקדמות יציבה, נכונה, פריחה כלכלית ופריחה כעצמאית.
שכל הקושי שאני חווה יניב פירות ויהפוך לזהב.
שלמרות ודרך הפחד אמשיך לצעוד, אתגבר עליו ואסתכל לו בעיניים בזמן שאני כובשת עוד פסגה.
שאמשיך לקחת את הדברים בקלות, שלא אפול, שלא אשקע, שאשאר עם העיניים מעלה וראש זקוף.
שלא אשפיל מבט שלא לצורך, שאזכור לטפוח לעצמי על השכם,
שאאמין.
שאזכור את הלקח מכל מכשול, אלמד ממנו ואשכיל ליישם אותו.
שאסלח אך לא אשכח.
וחשוב לא פחות- לא לשכוח להיות אמיתית, נאמנה לעצמי, נכונה לי ולחיי, ואמיצה- ללא חת.
השנה הזו הייתה שנה שבה הלכתי לכיוון הנכון במסע שלי.
אני גאה במסע שלי,
זהו באמת מסע לניצחון.
