סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים במבחנה

מחשבותיי ותחושותיי בדיו הוירטואלית
לפני 14 שנים. 24 באוקטובר 2010 בשעה 8:42

לרוב יום ראשון זה היום שלא כיף לעבוד בו, מעין חזרה לשגרה אחרי הסופ"ש.
בצבא קראנו לזה שביזות יום א'..

היום מסתבר קיבלתי חופש, כי לא היה מה לעשות, עסק ליד עלה באש במהלך הסופ"ש וכל האיזור ללא חשמל כרגע.
לא יודע עדיין איך לנצל את היום חופש הזה, יש רעיונות?

בנוסף, עברתי לפני שבוע ומשהו טסט, לקח זמן אבל גם זה עכשיו מאחור


דברים מתחילים להסתדר

לפני 15 שנים. 3 בספטמבר 2009 בשעה 4:28

התחלתי בסופ"ש האחרון לקרוא ספר מעולה על רעמסס השני.
סיימתי אתמול לקרוא,
ספר מעולה, אבל הוא חלק ראשון מסדרה, ונעצר לי בקטע מותח וקריטי.. טוב, צפוי..

לפני 15 שנים. 27 באוגוסט 2009 בשעה 6:27

שינויים תמיד מרתיעים, כבר הרבה זמן שאני עם שיער ארוך, למרות שאני יודע שהשיער שלי לא בנוי לזה מבחינת חוזק.
יש לי רתיעה טבעית מתספורות, אין לי הסבר לכך. כנראה היום אעשה משהו עם השיער, עדיין לא סגור בדיוק איך אני רוצה שייראה

אני לא מתכוון לעצור לגמרי עם זה,
יש עוד משימה שאני נרתע ממנה, ובטוח שאני לא לבד במערכה,
באותה הזדמנות של אומץ רגעי אני הולך לקבוע לי תור לרופא שיניים. The horror!! 😄

ואז רגיעה סופ"ש בכינרת.

לפני 15 שנים. 18 באוגוסט 2009 בשעה 10:36

לימודים של שנה, אני כבר נמצא בשלב שאני חייב הפסקה או שאני בבעייה רצינית

אני כרגע במצב שהמוח צועק לי שהוא צריך חופש של אלקטרוניקה
ופשוט לא יעזור כלום..
טוב שיוצאים בשבוע הקרוב לחופש, רק ל10 ימים, אבל חופש

לפני 15 שנים. 23 ביולי 2009 בשעה 9:57

הייתי אמור לסיים ללמוד היום ב3.
נוצרו בעיות, שוחררנו מוקדם, כולם שמחים יוצאים לדרך, לי יש טרמפ על אופנוע של חבר כרגיל, ובאמצע הנסיעה, במהירות 50 קמ"ש בערך על הכביש המשובש בדרך אני שומע איך הפלאפון נפל לי מהכיס על האספלט.

ישר עוצרים, עוברות בינתיים 2 מכוניות שם באיזור שנפל לי המכשיר,
הייתי מוכן נפשית לראות אותו מנותץ.

נזק: 2 שריטות וזהו.. מזל של פלאפונים..

לפני 15 שנים. 8 ביוני 2009 בשעה 19:33

אתמול קיבלתי בתחת.... מחט..
וזה היה הדבר הטוב ביותר שקרה אתמול, זריקה שאם לא היא הייתי ממשיך להקיא כל היום

כנראה חטפתי וירוס או משהו, השבית אותי לגמרי אתמול, לא יכלתי לאכול כלום כל היום, רק לשתות תה. לשתות ולישון.
היום כבר הרגשתי טוב יותר, אבל ויתרתי גם היום על הלימודים כדיי לצבור כוחות.
מחר נחזור לשגרה.

לפני 15 שנים. 5 ביוני 2009 בשעה 8:03

כשהייתי בצבא פעם אחד החברים שלי שם טען שהאצבע הקטנה ברגל מיותרת, תמיד כשנתקעים במשהו היא זאת שחוטפת, בפעמים הבודדות שיוצא לי בטעות לבעוט בחתיכת ברזל אני נזכר בטענה שלו קצת אחרי שאני צורח.. היום זו דוגמא טובה

לפני 15 שנים. 13 במאי 2009 בשעה 13:35

נוחתים עליי לאחרונה ימים לא פשוטים כלל, כמעט כל יום הלימודים סוחטים ממני את הכוח (חוץ מיום שני שהוא הכי נורמלי) והשבוע כדי להוסיף הכניסו מסה של מבחנים לגלות לנו כמה אנחנו לא הצלחנו להפנים את החומר.
היום היה מבחן אחד. מחר מבחן נוסף, יום ראשון עוד מבחן.


סיימתי מבחן, נחתי קצת, ראיתי אנימה לנקות את הראש, נאכל משהו ויאללה להתכונן למחר
so wish me luck, I'm going to need it

לפני 15 שנים. 1 במאי 2009 בשעה 15:09

לחץ חברתי משפיע על כולם. גם על אלה שלרוב לא מושפעים ממנו

תופעת הפייסבוק שהרחקתי את עצמי ממנה עד היום הגיעה עכשיו גם למחשבי
יכול להיות שאכן יישתעמם לי מהם יחסית כפי שהדגשתי בעבר כשסירבתי להתחבר לשם,
פייסבוק 1, אוהד 0

לפני 15 שנים. 14 במרץ 2009 בשעה 16:15

בימים האחרונים אני מתחיל להיות מוצף ברעיונות
זה לא דבר חדש שלעיתים רעיון חדש מפתיע בראשי, ותמיד כיף לי לפתח רעיונות כאלה..


הרעיונות לאחרונה מקבלים גוון אומנותי ואולי גם תעשייתי ברמה מסויימת
וישמח אותי מאוד לראותם ממומשים ביום בו אזכה לבית משלי ע"פ רצונותיי

חלקם משוייכים לרעיון שאשמח למעין מרתף נחמד ודיסקרטי מתחת לביתי העתידי
מה שעלול להיות בעייתי ממספר סיבות, אבל כשנגיע לגשר הזה נפתור אותן כמיטב יכולתי


לנושא היותר קשור למציאות העכשווית - התקבלתי ללימודי אלקטרוניקה
והוזמנתי לפתיחת הקורס ב22 לחודש, מה שאומר שעליי להרגיל את עצמי להתעורר בשעות הבוקר ולא לישון יותר מדי.

הלילה ישנתי רק 4 שעות,
זה לא מספיק, אבל כרגע קשה מאוד לישון בשעה סבירה,
ואת זה אתקן בשבוע הקרוב