שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפה ומשם

דברים שרציתי לספר לך
לפני 14 שנים. 5 במרץ 2010 בשעה 23:19

אחת הפעולות שקיימות כאן היא החניקה, פעולה שאישית לעולם לא אעשה לשפחה שאיתי. אני מסוגל להבין את העוצמה שיש בפעולה כזאת, את הריגוש ואת החוויה האדירה שפעולה כזאת גורמת. אבל האם כל מי שמשתתף בפעולה כזאת מבין את הסיכון הכרוך בכך? תמהני.

אני לא רופא, ברם יש לפחות 2 רופאים שאני יודע שקיימים כאן באתר, ליתר דיוק רופא ורופאה ואני בטוח שהם יכולים טוב ממני להסביר את הסכנות שבדבר. הסכנה של מוות של השפחה והסכנה של הפיכתה לצמח. בארה"ב ידוע לי על לפחות 2 מקרים שהסתיימו במות השפחה. האם גם כאן זה יתרחש? הכתובת על הקיר.

פעולה נוספת היא הממפיקציה. שוב פעולה מסעירה שגורמת לחוויה אדירה, אין לי ספק שכל מי שחוותה את זה נהנתה מאוד ולא תשכח את החוויה. אבל האם הסיכון שווה את החוויה? מה שאולי רבים לא יודעים זה שפעולה של ממפיקציה גורמת לאותה תוצאה של חניקה רק בצורה איטית יותר. איטי או מהיר חניקה היא חניקה.

נכון שרוב החמצן שאנחנו נושמים מגיע לראות מהפה והנחיריים, אולם חלק חשוב מאותו חמצן מגיע דרך העור. חסימת האוויר מלהיכנס דרך העור גורמת לחנק שסופו מוות. לכן צוללנים צוללים עם בלוני חמצן נקי ולא עם בלוני אויר על מנת להגדיל את כמות החמצן שנכנס דרך הפה ולפצות את אובדן החמצן שהיה אמור להיכנס מהעור.

נכון אני לא הראשון שמדבר על הסכנות של חניקה, היו על זה במרוצת השנים כמה ויכוחים, אבל נושא כזה מוטב שיאמר מחדש אחת לכמה זמן במיוחד לחדשים בתחום. הכתובת על הקיר.

האזוקים - בהחלט חשוב להזכיר את העניין שוב ושוב
במיוחד עם החדשים שמגיעים לאתר
לפני 14 שנים
מקפיד - בהחלט נכון.

:)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י