מגיל מאוד צעיר הטרידה אותי השאלה, מהי מהות החיים? לשם מה אנחנו בכלל חיים? אני יודע שרוב האנשים מעדיפים להתעלם משאלות אלו, רוב האנשים בוחרים בתשובה של הסופרת הצרפתית פרנסואה סגאן, כשם ספרה, "לחיות בשביל לחיות". נכון, יש יתרון גדול לאנשים שבוחרים בדרך הזאת, לצערי אינני נמנה על אנשים אלו.
יש את התשובה הדתית שאומרת שאלוהים ברא את האדם ועולמנו הוא בסך הכול שלב לפני כניסתנו לגן עדן או לגיהנום. מי שמאמין, אשריו וטוב לו ואין הוא נכנס כלל לסתירות העצומות שיש באמונה כזאת.
הרי לפי האמונה, אלוהים ברא את האדם ואלוהים הוא כל יכול. אם כך לשם מה אלוהים היה צריך לברוא אדם? שיעמם לו? הוא רצה יצורים שיתפללו אליו ויפארו את שמו? אם אלוהים הוא כל יכול אז למה הוא לא ברא מלכתחילה את כל האנשים כמאמינים בו? כלומר אם יש אלוהים ואני לא מאמין בו הרי זאת בעיה של אלוהים ולא שלי, כי הוא ברא אותי כחסר אמונה בו. יש עוד הרבה שאלות שלדת אין תשובה עליהם והם פוטרים את עצמם באמירה "אל תחקור בנפלא ממך". כלומר לאלוהים יש את הסיבות שלו ובני האדם לא מסוגלים להבין אותם. צר לי אבל אני לא מקבל תשובות כאלו.
מצד שני יש את התשובה של דארוין שאומרת שבני האדם פשוט נוצרו בגלל צירוף נסיבות של הטבע. כתוצאה מתהליכים בטבע נוצר יצור חד-תאי (אמבה) שהתחיל תהליך אבולוציוני וכתוצאה מאותו תהליך אבולוציוני נוצרו היצורים החיים ובסופו של התהליך נוצר האדם.
מבחינתי התיאוריה של דארוין היא כל כך טיפשית ומלאה בסתירות שאם הייתי צריך לבחור בין האמונה באלוהים או בתורת דארוין אין ספק שהאמונה באלוהים, שאיני מאמין בו, עדיפה. לא אכנס כרגע , אולי בפעם אחרת, לסתירות שיש בתיאוריה של דארוין.
אם התאוריה של דארוין נכונה, אז אין גלגול נשמות, כי אנחנו פשוט שלב בתהליך אבולוציוני, אין שום הבדל אם נחיה או נמות או כמו שקהלת כבר אמר לפני "הבל הבלים, הכול הבל, אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים לא יהיה זיכרון באשר אחרונים המה".
אם שתי התיאוריות, אלוהים ודארוין לא נכונות, אז מה היא התשובה הנכונה? האם יש גלגול נשמות? האם יש חיים לאחר המוות?
לפני 14 שנים. 30 במרץ 2010 בשעה 8:14
