למחרת בערב היא נפגשה עם אותו מאסטר ברשותי על מנת לבקש שחרור מוחלט. אמנם היא טכנית הייתה עם אותו מאסטר כבר כמה שנים ארוכות, אולם במהלך כל אותם השנים הייתה עם כל מיני אדונים כשפחה שלהם לתקופות קצרות או ארוכות. למיטב הבנתי אותו מאסטר היה מודע לכך ולמרות שהייתה עם אדונים אחרים כשפחה, כל אימת שאותו מאסטר החליט הוא פשוט השתמש בה.
הפעם זה היה אמור להיות שונה, הפעם היא הייתה אמורה לבקש שחרור מוחלט ותמידי על מנת להיות שפחה שלי. כשהרשתי לה להיפגש עם אותו מאסטר, לי זה נראה כמשהו טכני גרידא מאחר והייתי מודע לרצון העז שלה להיות השפחה שלי. אולם המציאות טפחה על פני והותירה אותי המום בלי יכולת להסביר לעצמי מה בדיוק קרה.
אחרי הפגישה עם אותו מאסטר היא טלפנה אלי ואמרה לי שהיא סיימה את הפגישה ושהיא הולכת להסתובב קצת ולהיפגש עם חברה. לי היא נשמעה מבולבלת והייתי סקרן לשמוע מה קרה באותה פגישה. ציוויתי עליה לחזור הביתה ולעלות למסנגר. זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא לא צייתה לי, לקח לה כמה שעות לחזור הביתה.
כשחזרה שאלתי לגבי מה שקרה באותה פגישה. היא סיפרה לי שנפגשה ודיברה איתו וביקשה ממנו שחרור מוחלט שלה, לדבריה אותו מאסטר התנה את השחרור שלה בכופר בסך מאה אלף שקל והוא מוכן לעשות לה "הנחה" ושתשלם לו "רק" חמישים אלף שקל תמורת הסכמתו לשחררה.
בהתחלה לא לקחתי זאת ברצינות יתרה, אמרתי לה שבין אם הוא מסכים לשחרר אותה ובין אם לא היא יותר לא חוזרת להיות שפחה שלו, אחרי הכול אנחנו חיים במאה העשרים ואחת ולא בימי הביניים. להפתעתי היא ענתה לי שזה בלתי אפשרי ואותו מאסטר צודק בדרישה שלו כי הוא חינך ואילף אותה ומגיע לו תמורה על כל המאמצים שהשקיע בה.
נכנסנו לויכוח ארוך אם היא רשאית להשתחרר גם בלי שאותו מאסטר ייתן לה רשמית שחרור או שלא. כל המאמצים לשכנע אותה כשלו היא נשארה איתנה בדעתה שאם תעזוב בלי שחרור רשמי היא תבגוד במהות שלה כשפחה ואת זה היא לא יכולה לעשות.
ניסיתי להסביר לה שאותו מאסטר מנסה לסחוט כספית אותה ואסור לה להיכנע לסחיטה כזאת. אני לא עו"ד ולא יודע אם זאת עבירה פלילית המעשה שאותו מאסטר עשה, אבל גם אם לא, מסריח זה בטוח. היא טענה שאני סתם משמיץ אותו והיא לא מוכנה לשמוע השמצות כאלו ממני והשיחה הסתיימה בריב רציני.
זהו להפעם, המשך העלילה על כל ההתפתחויות שבה בקרוב.
לפני 14 שנים. 14 במאי 2010 בשעה 19:15
