הכלוב הסודי

את שמה לב מה את עושה?
לעצמך? להם? לי?
אז כן הרגשת שדרכתי עלייך. הרגשת שאני דוחה אותך.
אז. כן מבין מצטער ואצטער על זה.
אבל תראי מה עשית מזה חיסלת אותנו חיבלת את הדבר המדהים שהיה לנו. חיסלת לנו את הקן.

והכול בגלל החרדות שלך. במקום לתת לי להרגע לדבר איתי להסביר לי.
מי כמוך יודעת שכשכן היו שיחות כאלה דברים השתנו. הבנתי אותך יותר ראיתי אותך יותר.
כל שיחה כזו השלימה עוד חלק בפאזל המדהים שבנינו.
את באמת חושבת שנמצא כזה דבר שוב?
הסיכוי קלוש ביותר. חצי ממנו ייחשב להצלחה.
מי כמוך יודעת שברגע שהבנתי תיקנתי גם בעצמי דברים.
ואת את במוד. מלחמה משתוללת בועטת נושכת כתבת על זה פעם. תנסי להיזכר.

לא מגיע לי את זה. וגם לך לא.
את יודעת כמה מאושרת היית וכמה מלאה הרגשת וכמה שמרו וגוננו עלייך.
שמרתי שתי תמונות של פנייך. אחת מההתחלה שלנו ואחת כשבוע לפני הפרידה.
מאישה כבויה עם פנים מתוחות ועצובות.
הפכת לאישה חייכנית מלאה בטוחה מועצמת לומדת חוזק.

תחשבי על מה שאת עושה כלבה.
תתיישרי לרגע תבקשי שיחה.
יותר טוב תתקשרי.
הפינה שלך שמורה כמו העולם שלך כמו כל השאר...

------
הבעלים שלך.

הניק שלה תמיד משך לי את העין שנים שמסתכל פה ושם הודעות לא משהו רציני... ותמיד פינטזתי אותה בתור משהו...ציירתי לעצמי תמונה
ולאחר שהזוגיות נגמרה לי הייתי קצת אבוד מטייל כאן בצאט והיא שם...
שלוח לה "היי" בפרטי והיא לא מגיבה במשך חצי שעה... כשהחלטתי להתנתק פתאום האדום קופץ.. "היי" שקלתי לרגע וללא הרבה גינונים כותב לה "הרבה שנים שמפנטז אותך לרגליי" השקט מהצד שלה קצת לא נוח...
ואז היא כותבת "לקח לך המון זמן ...אבל אתה בזוגיות" עניתי שכבר כמעט חודש לא איתה וזה מת לחלוטין.
אוקיי היא עונה אז? החלטתי להמשיך בישירות.. אז תגיעי. ונטפל בזה.
תן כתובת... רושם לה. שלוש שעות אצלך מתאים? אני עונה שכן. היא רודמת לי טלפון שלה
קופץ מתחיל לסדר שיהיה נורמלי מעביר סמרטוט הכול בזריזות מקלחת... קצת מטפל בשיער..
ואז מתקשר אליה פעם ראשונה שואל באיזה מקום היא.. הוויז אומר 40 דקות.
מסביר לה איך להגיע לבית..
כשהיא מגיעה היא נראית כמו שדימיינתי קומפקטית עסיסית.. אני מכין לה קפה.. והיא מתנגדת אני אכין לך היא מבקשת מסביר לה איך אוהב..מתיישב לי בכורסה צופה היא מגישה .. אומר לה שייש עוגיות.. מדברים צוחקים היא לחלוטין כנועה.. מתיישרת עם כל מה שאומר.. ואז מתחילים... ואני קולט שאני קר. מכני .. אבל משום מה היא לחלוטין שם..
לאחר הכול אנחנו על השטיח בסלון אומר לה מקלחת...אנחנו במקלחת.. ותוך כדי סיבונים אני רוצה להשתין היא קולטת ויורדת על ברכיה אני אומר לה שלא... היא מבקשת כמעט מתחננת אני משתין לה בפה והיא גומעת הכול..
לאחר זמן אחנו במיטה מסםר לה איך הרגשתי וכמה זה לא אני..היא אומרת שככה היא אוהבת ומתאים לה להמשיך ואני נהנתי לקחתי עשיתי כל מה שרציתי בלי לחשוב על סריטות פחדים...פשוט ונוח אני מנסה לשכנע אותה נגד מסביר לה שאני מחפש זוגיות אהבה "ננסה אם לא יגיע לך אז תחליט בנתיים בבקשה אל תסיים את זה." זה מוזר לי אבל יש בה הרבה ממה שרציתי ייחלתי .
איך בדיוק עוברים מאהבה גדולה לקשר שמבוסס רק על הנאת הגוף והאמת...היא יכולה להשיג כאן כל אחד היא כזו שתסובב כל מבט..
ואני כל כך רחוק מזה.. וגם מרגיש שאין לי מה לתת כרגע.
היא מודעת לפוסט אבל מעניין אותי מה אתם הייתם עושים

------
א ני

לפני שלושה חודשים לאחר שבת מלאה בעונג ואהבה
היא חזרה לביתה ואני הרגשתי חוסר מנוחה לחץ כזה
ניסיתי מקלחת קרה מים קרים כדור וכלום לא עזר
היא מתקשרת להודיע לי שהגיעה השיחה קולחת עוברים לוואטסאפ ואני יודע תכך היא תלך לישון
ואני לא אומר לה כלום מפחד שזה יעיר אצלה את כל הפחדים והאמת מה כבר היא יכולה לעשות?
קצת לאחר חצות כבר לא הצלחתי להחזיק הזמנתי מונית כי לא רציתי לנהוג
הגעתי למיון הרופא שואל אם היה מאמץ מיוחד אז חלקתי איתו בהכי עדינות שהיה הרבה הרבה סקס וכל פעם לקח לי יותר ויותר להחזיר נשימה ופשוט מותש.. לאחר לא מעט בדיקות ההמלצה הייתה על הליך חודרני והתאמה של כדורים שאני כבר לוקח.
האמת שפחדתי ועברנו לטיפול כדורי.. למחרת הייתי אמור להגיע אליה לטפל במשהו במבט במראה הבנתי שאין סיכוי היא ישר תקלוט הייתי לבן כמו שלג וידעתי שהיא תתמוך אבל לא רציתי להפיל עליה כזו עז מה גם שהרופא אמר שאם בסוף אעשה את ההליך לאחר תקופה אהייה במצב מעולה כי כבר מזמן התחלתי לטפל בגוף לאחר שנים של הזנחה
פעם ראשונה ששיקרתי לה והמצאתי סיבה למה אבוא רק בעוד יום יומיים וידעתי שגם זה יתפרש לא טוב אך לקחתי סיכון
בזמן לאחר מכן מודה עלו לי הרבה פחדים הכנתי מכתבים הוראות מה לעשות אם וכאשר
הכדורים שנתנו לי למשך זמן עשו טוב אבל הפחדים לא נעלמו לחלוטין.
מאז סיימנו את הקשר בנינו וכל אחד הלך לדרכו ועכשיו כשההליך בפתח וכנראה אין מנוס ממנו אני מלא בסרטים התחושה שלא ייגמר בטוב אוכלת בי
ועדיין. לא סיפרתי לה בעצם לא סיפרתי חוץ מלחבר אחד לא למשפחה להם בטוח לא מצד אחד זה כל כך מטומטם שהיא לא תדע כי יש לה מה לומר לי ומצד שני למה להעמיס? אם באמת לא יצליח היא תמשיך הלאה אולי תיזכר בי באהבה וחיבה ואולי לא.
ויש משפט אחד שחשוב לי לומר. לה... כתבתי אותו במכתב שכבר מבוייל ורק לשים בתיבה
זהו זבה בפתח מקווה שמחר כן אקרא את הפוסטים שלכם

------

אחד

לפעמים אני מורחת על הכוס שלי מעדן ונותנת לכלבה ללקק

כל פעם שאתה לא עונה לי בוואטסאפ - אני חוששת שאולי אתה בדיוק שוכב עם אישתך.

ולא משנה שאמרת לי כבר מאה פעמים שזה לא ככה אצלכם.
ככה זה אצלי.

------

מטורף, לא?

ניסיתי. טעיתי. ויתרתי עליה בישבילך, ואז את ויתרת עליי בישביל עצמך, ועכשו נשארתי לבדי.

סוף שנות ה90 תחילת שנות האלפיים..תורכיה המקום הלוהט ביותר לדילים מגניבים באווירה ים תיכונית מפנק וזול-שילוב מנצח.
נסעתי לתורכיה לנפוש המלון באנטליה..כמי שחובב סאונות וחמאם..בלכתי לטיפול במלון.היה נקי ושירות מעולה מענג את הגוף..אבל הרגשתי שאני מחפש חוויה יותר אוטנטית. קבלתי המלצה על חמאם ציבורי במרכז העיר.לקחתי מונית והגעתי לדלת שהובילה למסדרון צר עם מדרגות מפותלות למעין מרתף רחב ידיים..כניסה לוקר ואופס אני עם מגבת.יש חדר עם סאונה רטובה מלאה אדים שלא רואים ממטר.ויש אפשרות לשלם עבור טיפול בחדר ציבורי שבהם מקרצפים את הגוף...בחרתי לחוות את ההתרחשות בסאוונה.

הכניסה לסאונה מאתגרת את העיניים מבחינת האדים. קשה לנשום וקשה להתרגל לחום .נכנסתי ושלחתי יש להצמד לקיר כדי להרגיל את הגוף.אחרי מספר דקות שבנתיים לא מעט אנשים נכנסים ויוצאים הרגשתי שאני רואה מעט טוב יותר והתחלתי להתקדם לבפנים של החדר. החדר בנוי במעין ח עם ספסלי שיש שיושבים עליהם עם ברז קטן ודלי למים קרים וצלוחיות להשפריץ וגם כמו מגלב להצלפות עצמיות על הגב.

במרכז החדר יש עוד במת שיש חמה שניתן לשכב או לשבת. אני בחרתי לשבת על המגבת שסביבי מותני על הספסל..ולנסות לקלוט את ההתרחשות..די מהר קלטתי אנשים עוברים מתגפפים..ואז עברו לשבת לידי..בגלל האדים אתה מזהה דמויות לא רואה פנים...דיי מהר ידים נשלחו לעברי לליטוף ולגשש לכיוון הזין שלי..מגע עם גברים לא זר לי,שמחתי שיש כאן ניסיון למגע ומצידי לא הבעתי התנגדות אלה הייתי פאסיבי לקלוט לאן זה מתפתח.דיי מהר הבנתי שלא מדובר במקרה יחיד של מישהו שמנסה..אלה למעשה כולם בקטע..ואפילו היתה תחושה של התלהבות מהבשר הטרי שהגיע.הרבה ידים ליטפו וחירמנו אותי...ואצבעות גיששו את דרכם לכיוון החור שלי,בשלב הזה התחלתי להדוף מעט את הפלישה..ונעמדתי ועברתי מקום כמה מטרים על יד.תמים שכמוני חשב שהם יוותרו כלכך מהר על בחור צעיר שמגיע.
בחור הגיע לשמאלי ולקח לי את היד והניח על הזין שלו..שעמד בטירוף...היה לו כלי מאוד מרשים...בחור אחר התחיל לשפשף לי את הזין ועוד בחור נישק לי את החזה...ואז בחור אחר נעמד מולי ופשוט תפס לי את הראש לעבר הזין שלו שנדחף לי לפה.ניסיתי טיפה להתנגד אבל הוא תפס חזק והתחיל לדפוק לי את הפנים...אולי אחרי דקה הוא גמר...בשלב הזה ניסיתי להחליט עם עצמי האם אני חווה אונס או שאני זורם עם החוויה.החלטתי לזרום ללא התנגדות והאמת הפתיע אותי הקטע במובן המחרמן של ההתנסות.אז היו לא מעט מציצות...ואפילו חדירות...העבירו אותי לפינה של הבמה מול הספסל...והיה לי זין בפה ובתחת...די באופן קבוע...אבל מתחלף לעיתים קרובות..כאילו כולם מנסים לתפוס חלק מימני...אני זוכר שכאילו ראיתי את עצמי מהצד...כאילו מנותק מהסיטואציה...וכאילו אומר לעצמי-תהנה...זאת חוויה מגניבה.ואז שחזרתי לעצמי...התחלתי להיות מתלהב יותר בסיטואציה...אני חושב שגמרתי איזה 3 פעמים...סבבי (לא רק מטאפורי)גמרו מלא..
אני זוכר את המקלחת שאחרי את הרייח של הסבון...ואת תחושת הטוסיק .יש משהו בתחושה של אחרי ..משהו שבע עמוק בבטן ובתחת...כאילו מרגיש שזהו-צריך עכשיו לנשום ולהחלים..התלבשתי יצאתי לקחתי מונית למלון..והמשכתי את הסופשבוע..עם חיוך...באותו ערב או ערב אחרי שוחחתי עם בחור מהצוות בידור שניראה לי היה מבין עיניין-הוא אמר שזאת תופעה שיש במרחצאות הציבוריות...גבר תורכי לא מזהה את עצמו כהומו עם הוא שיחק עם בחור בתחת או בפה...הוא מבחינתו כל עוד הוא מזיין בחורות גם אז הכל בסדר.והרבה גברים מערביים נרתעים להגיע לחמאם ציבורי בגלל זה.

ימים חלפו...וביקרתי מאז בתורקיה מספר פעמים..הייתי מגיע חדור מטרה לחוויה אקסטרימית...ואכן אף פעם מהפעמים לא התבעסתי...יש יתרון שמרוב אדים כמעט ולא רואים כלום...כי הבחורים התורכים ממש לא לטעמי מבחינת לוק-ההפך הם ניגוד גמור לטעם שלי.אבל שלא רואים זה ממש שירת א ת המטרה. והתורכים עם חרמן....

ימים חלפו וארדואן עלה לשלטון והאיסלם הרים את ראשו בתורכיה-ואני סיימתי עם המדינה הזאת...אבל בהחלט זה זיכרון שנעים להזכר בו.
ותודה לBad Guy שחלקה איתי רגע וירטואלי שבו העלתי את הזכרון.

------

סבלני

וכל מי שמכיר אותי כולל אותך יודע שאני לא שקרן.

אמרתי לך דברים שהיה ברור לי שתסיימי את הקשר
שקרים שלא התכוונתי באמת אלא בדיוק הפוך ממה שאמרתי
כל החודשים האחרונים תיכננתי קדימה..מכל הבחינות כדי לתת לנו מה שצריכים.

אבל ידעתי בדיוק מה לומר כדי שתלכי ולא תרצי לחזור
ויודע שהכאבתי לך ויודעת שכואב לי.
אבל הייתי חייב
זו הדרך היחידה שלי להגן עלייך.
אין לך מושג כמה כואב להיות רחוק ממך כמה קשה לי
ואם תסתכלי תראי שגם ההתנהלות שלי שונה...

את מיוחדת אהובה חכמה יפה מוכשרת והיה עונג וכבוד שהיית שלי.
אבל רק ממרחק אוכל להגן עלייך.
רק כשאתרחק ממך תהיי מוגנת ושמורה
מצטער שזה כך אהובה
מצטער שנאלצתי לשקר
מצטער שלא יכול להשלים לך את הציור..

------
חקוקה בליבי את.

שתגיד לי "בואי".
גם אם זה מפחיד אותי, גם אם נראה שאני לא רוצה, גם אם לפעמים אני באמת לא רוצה.
לפעמים אני גם רוצה מדי.
ומה עם זה שהפוסט הזה מופנה ל3 גברים שונים בכל רגע נתון בחיי?

------
דפוקה ואולי משלימה עם זה

אם היה לי אומץ הייתי בא אלייך לא הביתה... לרחוב שתראי אותי
ואז אם היה לי אומץ הייתי אומר לך כמה אוהב אותך
כמה קשה בלעדייך לא מרוכז בכלום,וכלום לא חשוב רק את
רק את במחשבות שלי
אם היה לי אומץ הייתי אומר לך שטעיתי ולרגע לא ראיתי אותך
אם הייתה לי היכולת לשנות רגע אחד..
אם היה לי אומץ הייתי זועק את אהבתי מהגגות את הרצון לקחת אותך איתי להמשך המסע המופלא שלנו
אם היה לי אומץ הייתי אומר לך שאת הטעם לחיים
אהובה נעטפת מוגנת מוכלת
אבל אין לי אומץ כי יודע שלא תרצי לשמוע.

וזה פשוט ימחץ את ליבי.
אוהב אותך.

------
א ני