לפני 3 שנים. 5 באוקטובר 2021 בשעה 8:02
אני מרגישה פתטית, אבל אני האמת יודעת שהיה לנו חיבור מטורף וקשה לי לוותר עליו.
הלוואי שיכולתי לכעוס, להמשיך הלאה, להגיד ״מגיע לי טוב יותר״.
אני יודעת שביחס מגיע לי טוב יותר, אבל זה באמת כי הוא שבור. מרוסק. לא יודע לחוות טוב.
אז אני מכילה,
ואני יודעת שאסלח,
כמו שסלחתי בעבר,
וזה גורם לי להרגיש לפעמים חלשה או טיפשה או לפחד שאני עם תסמונת מוכה.
אבל פשוט האמת היא… שממש כיף לי איתו. הכי כנה.
עדיין בראש שלי יש פנטזיה שהכל יהיה עם סוף טוב ומתוק,
והכל יסתדר.
שילך לטיפול כבר כוסאמק,
שילמד לתת לדברים טובים לקרות בחיים שלו.
אני משהו טוב, למה אתה מוותר עלי?
