שונאת או אוהבת, אוהבת או שונאת? לכודה. שונאת, אבל אז כשאוהבת לא אכפת ששונאת. ומה בדיוק אוהבת? כן, זה כנראה את זה ששונאת. מניפולציות, מניפולציות, מניפולציות, יש אהבות חולות, אסורות, רקובות וכל כך כל כך טובות. את פותחת את הדלת, לוקחת נשימה אחרונה, נכנסת לחדר מלא במוות השחור, משתהה עוד רגע ואז נועלת אחריך את הדלת בהמתנה להתפוגגות. חיבוקים חונקים ונשיקות מלוחות אין בהם שום דבר מזקק אבל הטעם של הדם על השפתיים ממכר. כמה שיותר רחוק תלכי כך השרירים שלך יחלשו, יהפכו למים ולא תהיה לך ברירה אלא לחכות שתנזלי החוצה דרך נקז הביוב. מקריאה תסריט שלא את כתבת ומשחקת בשיער משועממת "תוסיפי רגש!!! אינטונציה!!! תזרחי מבפנים!!! המימיקה שלך, היא נוראית!!! יותר!!! עכשיו!!!" ואת חרא שחקנית שרק טעתה בפניה ונכנסה להצגה של המאה. אין מלאכים בגיהינום של אושר ואת תשרפי כמו כולם אחרי שתשלמי את המחיר. ומתי את מתכוונת להפסיק להעניש את עצמך? את בכלל זוכרת על מה היה העונש? את כבר לא מפלרטט איתו, לא, את צורחת, צורחת ומתחננת שיבוא והוא תמיד נראה מוצא דברים חשובים יותר ממך. המלאך שלך, המלאך המתוק שלך, המלאך שאת מחכה לו, הזה שבמקום כנפיים יש לו חרמש עזב אותך, לא כיף לשחק עם מי שרוצה להפסיד. אז את מדממת רגשות מתוסרטים באמצע חדר מלוכלך עם חצאית מופשלת ורגליים מפוסקות.
לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2020 בשעה 17:46