הכלוב הסודי

אלי או חנה - גברת יש ילדים באפריקה שמסורסרים על ידי בוקו חראם ואת מתלוננת על כך שההורים שלך חפצים ביקרך!

dominica​(נשלטת) - כן, בשביל זה הורים קיימים, לגרום לנו רגשות אשם. הורים וילדים.

חשופית שתוקה​(נשלטת) - איך אמא שלך אומרת?? "כשיהיו לך ילדים- תביני " :)

dominica​(נשלטת) - איך אני אומרת?? ״אמא, צאי לי מהכוס!״

ילדה צמאה לדאדי​(נשלטת) - ולמה לא לכתוב את זה בבלוג שלך?

מטפורה - אין לי שום דבר נגד כותבת הפוסט באופן אישי - בהצלחה עם כל העיסוקים ועם המשפחה ועם החיים ובהכל, באמת באמת. 🤍 אבל אבל, באיזה עולם זה וידוי? אבא ואמא לא יגלו גם אם זה ייכתב בבלוג שלה. זה גם לא מביך או מביש להודות שאת צריכה קצת ספייס, הכל טוב.
תא וידויים, אנה פניך מועדות? והאם יש מקום בצוות העורכים שלך?

פייה{O} - אולי ההורים שלה בכלוב 🤷🏻‍♀️

מטפורה - אבל כנראה שלא. 😑
ואם כן, טענתי אפילו מתחזקת - איך כותבת הפוסט בחרה את הוידוי הפרווה הזה כשהיא יושבת על משהו הרבה יותר מעניין?!

Jeanne - באיזשהו שלב זה טבעי ההפרדות הזו מההורים, וגם שיש קושי של הורים לשחרר. אבל השמיים לא יפלו אם לא תגיעי לשישי אחד, ומותר לך לחיות את החיים שלך בלי להרגיש על זה אשמה. את לא חייבת להגיע לכל ארוחת שישי, תחליטי על תדירות שמתאימה לך, בסוף כולם מתרגלים להכל, רק צריך להתחיל.

little blue​(נשלטת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.

ScatNerd - אצלי זה גם ככה..אבא שלי מאד חולה ואני סופר את הימים עד שיום יגיע והוא כבר לא יהיה כאן, המחשבה שאני לא נותן להורים שלי (ובכלל למשפחה שלי) מספיק תשומת לב מעציבה אותי. מצד שני גם לי יש את הרצונות שלי ואת החיים שלי ומתי שאני צריך אני לוקח את הזמן לעצמי (שזה די רוב הזמן). אני הולך לבקר את ההורים בד"כ רק ביום שישי (נדיר שאני קופץ סתם ככה באמצע השבוע) וגם לא תמיד. אני לא מרגיש עם זה רע באותו הרגע אבל אני כן יודע שכשיגיע היום הגורלי ואאבד את אבא שלי אני אכה את עצמי שלא באתי מספיק ולא הראיתי מספיק אהבה.
רוב הפעמים שאני הולך לבקר את ההורים זה כדי למנוע את התחושה הלא נעימה..בעיקר זו שתבוא אח"כ.

MagisterDolor​(שולט) - היי כרמית, זה אבא. אני יודע שזו את.
רק רציתי לכתוב לך,
אם את לא באה, מוחק אותך מהירושה.
להתראות בערב חמודה.

Zzzzzzzzzz - זה מורכב.
כאמא, לא בא לי שתבואי כאשר זה מכביד עליך ולא בא לך. צריך להיות כיף הדדי ולא מטלה.
אבל בא לי שיבוא לך!: -)

הייתי עוברת לארוחת שישי פעם בשבועיים (כמו שג'אן הציעה), ובשבוע שאת לא הולכת, מציעה להם להיפגש איתם במקום שנוח לך, למשל קפה ליד העבודה, או סרט ביחד. פשוט מסבירה שכבד לך ארוחת שישי כל שבוע אבל לא חייבים להיפגש רק בארוחת שישי.
כך לא ירגישו שאת לא רוצה לראות אותם, ומצד שני גם הם יכולים לעשות מאמץ אם רוצים לראות אותך.

פרלין​(נשלטת){ש} - בדיוק. איזושהי פשרה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - תלכי פעם בשבועיים.