האמתי, שאנחנו לא עושים סקס. הוא לא מגדיר את זה ככה. חודש קודם הזדיינו 3 פעמים וחודש לפני נראה ל שגם לא. כאילו… אני יורדת לו, הוא מזיין לי את הפה, לרוב כשאני במחזור, או כשאנחנו בטוב. אני מאוננת, הרבה לא מדווחת לו כמו שאני אמורה לעשות. לפני כמה ימים הוא הצמיד פתאום את הויברטור אבל כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה כמה אני לא מגורה ומרגישה מוזר ואשמה ובושה וכעס עליו ועליי. וכמה אני מעפנה אבל אסור לי להאשים רק את עצמי- זה עול כבד, בטח זה הקונספט של זוגיות שעושה אותי לכזאת מעצבנת. אני יודעת שאני מאוד אחראית למצב אבל מעדיפה להיות בעמדה פסיבית. חסמתי במשך חודשים את עניין המשיכה והגעתי ליום הזה שאני באמת לא נמשכת מינית אליו. ומחשבה על מין איתו מגעילה אותי. מה ששומר עליי מפני הציפייה לסקס תשוקתי, שלכאורה, לא היה מגיע ממילא. ניסיתי להסביר לו איך אני אוהבת, כנראה שלא מספיק ובלי הצלחה. ויתרתי מהר והתחלתי להאמין שזה לא אפשרי איתו כי לא הצלחתי להסביר לו אז גזרתי על עצמי חיים ללא. כל הכבוד, על האילוף העצמי. התמדת בתהליך והגעת למטרה. כיף איתך. אחלה בת זוג. חרא בת זוג! חרא נשלטת. חרא הכל וכולם יכולים לקפוץ לי אני ילדה קטנה וכועסת ומתבוססת בתוך רחמים עצמיים לנוכח כל מה שהרסתי,גם את הזוגיות וגם מה שהקרבתי לטובתה (שנחשב פתטי בעיניו אבל לא בעיני כשאיני מושפעת מדעתו) בלי אומץ לקבל החלטה לכאן או לכאן ולהתחיל לשקם את עצמי ו/או את הקשר. אין לי שום רצון לפעול. אני רק רוצה להעלם.
לפני 3 שנים. 27 במאי 2021 בשעה 10:56
