- תכתבי.
- אבל אין לי השראה.
- תכתבי.
- באמת, אין לי מוזה.
- תכתבי.
- כשיהיה לי מה, אכתוב.
- תכתבי.
- אין לי מצב רוח לכתוב.
- תכתבי.
- זה לא בלחיצת כפתור! באמת, אפילו לא נפגשנו.
- תכתבי.
שולחת לו טקסט שנקרא "נשלטת וירטואלית, שיר לשולט הנשוי"
- עצוב מאוד. תכתבי.
- סליחה. לא התכוונתי להעציב.
- תכתבי.
- נראה לך שפשוט תאמר לי לכתוב וזה יקרה? אנחנו עוד לא שם. אני לא נשלטת אינסטנט.
- 'אינסטנט זה חרא'. זה מה שאני רוצה לקרוא. תכתבי.
שולחת לו טקסט שנקרא "נשלטת אינסטנט – מתכון קל ומהיר!"
- יודעת, בין ההומור והעקיצות.. את צריכה להכניס מעט רגש. תכתבי.
- כושילרבאק!! אז עכשיו אתה גם אומר לי על מה לכתוב?
- תכתבי.
- עזוב. אנחנו לא מסתדרים. זה לא ממריא בנינו.
- שקט. תכתבי.
- כשהוא מעצבן אותׇך,
את יודעת שאכפת לׇך.
- את יודעת מה אני רוצה. ושזה לא היה זה. תכתבי.
- מה אתה רוצה שאכתוב לך? שאני מתה מפחד? שאני מבועתת להיקשר אלייך? שאני מרגישה שאני מתמכרת לאט לאט, מתרגשת מכל מילה שלך, מצפה לפגוש אותך, להריח אותך ולגעת בך? לכתוב לך על כמה החומות שלי גבוהות, והלב שלי סגור? על כמה נתוני הפתיחה שלנו מאיימים עליי, כי אני יודעת שאני אהיה זקוקה ליותר ממה שתוכל להעניק לי? שאני אהיה זקוקה לך?
- כל הכבוד ילדה. ועכשיו, תכתבי.
