שאלו אותי אם אני אוהבת אותו?
התשובה שלי הייתה שכן, אבל זה אחרת.
אני אוהבת להיות שלו. אני אוהבת שהוא צריך אותי. אני אוהבת שהוא משתמש בי. אני אוהבת שהוא דואג לי. אני אוהבת שהוא נוגע בי. אני אוהבת שהוא כועס עלי. אני אוהבת שהוא מתאכזב ממני כשאני לא מצליחה. אני אוהבת את המבט שלו כשהוא מתפעל מהמסירות שלי. אני אוהבת את הצחוק שלו כשהוא מעריך את חוש ההומור שלי. אני אוהבת שהוא זורם עם הפנטזיות שלי. אני אוהבת שהוא לומד את הקצב שלי. אני אוהבת שהוא לא מוותר לי ולוקח אותי עד הקצה. אני אוהבת את היצירתיות שלו, שלא נגמרת. אני אוהבת לראות את הגלגלים בראש שלו נעים. אני אוהבת שהוא לא מוצא שובע ממני. אני אוהבת שאני לא מוצאת שובע ממנו. אני אוהבת את התחושה שהוא מעורר בי. אני אוהבת את ההזדקקות של הגוף שלי אליו. אני אוהבת שהוא יודע מה טוב לי. אני אוהבת.
אז למה אני מפחדת לומר שאני אוהבת אותו?
כי אני מפחדת שהוא לא אוהב אותי באותה הדרך.
כי אני מפחדת שהוא יציב את הגבול ויגיד, שאני אהובה ויקרה לו, אבל זו לא אהבה.
לפני 3 שנים. 31 במאי 2021 בשעה 14:38
