הכלוב הסודי

כשאני חרמנית אני מאוננת על פורנו רע.
קטגוריות של חולי נפש וסוטים אפילו בשביל מאוננים כפייתיים.
אני משתפשפת על כרית קשה או מגבת מקומטת ועל המסך הקטן מולי גברים שחורים עם זין גדול מזיינים גמדה, אישה זקנה מקבלת פיסטינג בתחת מגבר בפארק ציבורי.
גבר גדול ושעיר מזיין עם האצבע לבחורה קטנה וחלקה את החור של הפיפי. דברים כאלה.
רק ככה אני גומרת. כשזה ולא אסטטי ומפחיד וקיצוני על הגבול הבלתי אפשרי להזדיין ככה בלי לקרוע את המעיים או להקיא.
אני גומרת ועוצרת את הסרטון וזה כבר לא מה שאני צריכה. הכוס שלי נפוח ומלא במיצים של עצמי אבל אני ריקה.
אני מדפדפת בקטגוריה אחרת, מחפשת את זה כמו של הונילים. פנטזיות של נסיכות.
נשים יפות עם דמעות יפות שגברים יפים עם שרירים יפים מנשקים להן את הסימנים הורודים על הלחיים של הפנים והתחת. ויש חיבוקים והתלטפויות ומזמוזים.
הלב שלי נמס זה האפטר קר שלי.
אני צופה בהם ומדמיינת אותנו ככה.
איך שאתה משחק ומכאיב, שובר אותי לאלפי חלקים מטונפים ואחר כך מחבק אותי ברכות ומדביק מחדש.
אני יודעת שזה רק דמיונות וזה בחיים לא יעבוד, אני לא מעניינת אותך עד כדי כך בשביל שתפרק לי את התחת רק כדי לגלות מה שיש בפנים ואתה לא אוהב אותי מספיק בשביל לחבר אותי בחזרה.
זו עבודה קשה מידי ומעייפת בשביל מישהי שלא אכפת לך ממנ עד כדי כך.
טוב לך איתי, אני מעריצה אותך ומפנקת אותך.
אני נותנת לך לזיין אותי ולעשות לי מה השאלה רוצה. ממילא זה לא מתקרב לרבע ממה שאני רוצה.
אני יודעת להגיד את מה שאתה רוצה לשמוע ולהקשיב לכל מה שיש לך להגיד.
זה כיף להיות מלך אבל אני לא מלכה ולא שפחה ולא פילגש שלך.
כלום שלך, מקסימום משרתת שצריכה להתפטר.
אבל אני אוהבת אותך כמו מטורפת סוטה אז אני נותנת לך לזיין אותי וזה כואב פי מיליון מכל פיסטינג בתחת או זין גדול של כושים או מחטים בחור של הפיפי. זה כואב בלב.