הכלוב הסודי

הגרון ננעל. לשניה אחת, אין לי אויר.
אני מרגיש איך שטף דמעות, פאקינג נחשול, צונאמי,
מתחיל כמו אגרוף סאקר-פאנץ לבטן, מתגלגל לסרעפת,
עולה גרון.. אני עוד שניה הולך להקיא. או לבכות. או שניהם.

מבחוץ שקט.
מבט חודר, ברזל, גוף מחושל עם ידי פלדה,
חיוך כמו האמוג'י של הסמירק, שיכול להמיס אותך מהבפנים,
לרסק לך את הנפש. פאקינג דוש.

העיניים שלנו נעולות.
את חצי קשורה, אבל אין צורך. אני מחזיק אותך, ואת יודעת את זה.
פאק.. אני בדיוק קולט שאת שוקלת פחות ממה שאני מרים בחימום שלי..
הגוף שלך מתחיל לרעוד. זה הסימן שלי. שחיכיתי לו.
אני מחליק יד אחת בין הרגליים שלך, השריר לחוץ כנגד הכוס שלך,
כף היד נפרשת על בסיס הגב התחתון
יד שניה מחבקת, מחזיקה, מהצד, לאיזון,
ואני מניף אותך באויר.

מופתעת. פולטת זעקה לא רצונית, השפתיים שלך מחליקות, נפרשות
והדגדגן שלך נשען על השריר (הפועם) שלי.
אני מטה אותך בעדינות, מנדנד, קדימה, אחורה, נותן לקצב המשקל,
לכוח המשיכה, לעשות את שלו.

את מתפרקת לי בידיים. נמסה.
מאבדת שליטה על הגוף על הנפש, על הרצון
השרירים רועדים, של שניינו, הגוף שלך מתעוות, מפרכס,
את גונחת, צורחת, ללא שליטה, משחררת,
בעוד את נכנעת סופית לאורגזמה ש..

מותירה אותך ריקה. שקטה. שלווה.

את נוזלת לי בין הידיים.
מזל שהכנתי את היד השניה באמת.
אני תופס אותך בקלות, עוטף אותך בחום, ואהבה, ובטחון
מניח/משכיב אותך בעדינות, בזהירות, עלי
אני במזרחית, מחזיק אותך, עוברית, קרוב קרוב אלי
חזק חזק.
נותן לך לבכות.
להיות.

אני שונא אותך.
אני שונא את היכולת שלך להרפות.
אני שונא את היכולת שלך להיות שם.

החור, החלל, הריק ואקום כלום חוסר חרא שיש לי,
המקום הקבור הזה, קצת מתחת לבסיס הגרון, קצת מעל הלב והריאות
צורח. צורח כל כך חזק שבסרטוני אנימה זה היה מלווה ב gore, ולילה וזאבים ו..

הגרון שלי ננעל.
אני כל כך אוהב אותך.