לפני שנתיים. 1 בינואר 2022 בשעה 21:51
כמה חיכיתי שתגיע. בסבלנות תהומית.
חיכיתי שנים.
אפילו לא ידעתי שאני מחכה עד שהגעת.
אתה מבין? כי שנים וזה.. מצאתי את השלווה שלי, התפתחתי, מצאתי אהבה, הבאתי ילדים יפים לעולם הזה ופרחתי.
מכירים את הספר על העיר שנמצאת חצי בחושך וחצי באור?
אז אני טיילתי באור. אבל באתי מהחושך.
אני יודעת כמה נחמד זה להיות שם באפילה. האדרנלין זורם, הדופק עולה, הראש מסתחרר, והאופוריה שמציפה את המוח.. ממכרת.
לפעמים אני מטיילת על הגבול. מציצה לצד השני עם חיוך נוסטלגי.
והנה טיילתי שם יום אחד, כהרגלי, על הגבול, בין החושך לאור ופגשתי אותך שם על השביל.
שלום שלום.
אתה נחמד.
אני אוהבת את זה.
אתה לא מאיים.
אני אשאר לידך.
אתה מקסים אותי.
אתה מזכיר לי מישהו שהכרתי פעם.
לתת לך יד?
ללכת אחריך?
לצד החשוך?
אתה תשמור עליי שם?
------
אש