סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכלוב הסודי

תא וידויים, מקום בטוח לסודות אנונימיים.
פה תקבלו מקום להתוודות, מחילה זה כבר לא בידינו...
לפני שנתיים. 1 בינואר 2022 בשעה 21:51

כמה חיכיתי שתגיע. בסבלנות תהומית.
חיכיתי שנים.
אפילו לא ידעתי שאני מחכה עד שהגעת.
אתה מבין? כי שנים וזה.. מצאתי את השלווה שלי, התפתחתי, מצאתי אהבה, הבאתי ילדים יפים לעולם הזה ופרחתי.
מכירים את הספר על העיר שנמצאת חצי בחושך וחצי באור?
אז אני טיילתי באור. אבל באתי מהחושך.
אני יודעת כמה נחמד זה להיות שם באפילה. האדרנלין זורם, הדופק עולה, הראש מסתחרר, והאופוריה שמציפה את המוח.. ממכרת.
לפעמים אני מטיילת על הגבול. מציצה לצד השני עם חיוך נוסטלגי.
והנה טיילתי שם יום אחד, כהרגלי, על הגבול, בין החושך לאור ופגשתי אותך שם על השביל.
שלום שלום.
אתה נחמד.
אני אוהבת את זה.
אתה לא מאיים.
אני אשאר לידך.
אתה מקסים אותי.
אתה מזכיר לי מישהו שהכרתי פעם.
לתת לך יד?
ללכת אחריך?
לצד החשוך?
אתה תשמור עליי שם?

 

------
אש

Truth Seeker - אם הוא טוב לך ואת סומכת עליו, לכי איתו לשם. נשמע שהחיים קוראים לך לשם.
לפני שנתיים
זחלן​(נשלט) - ״אז אני טיילתי באור. אבל באתי מהחושך״

טיול זה לא בית, זה משהו זמני ממנו חוזרים הביתה. אבל בטיול הזה מצאת בעל ויותר מכך, ילדים. וכך הפכת את הטיול לבית בכוח גם אם לא בלב.
תעשי מה שנכון לך, אבל תקפידי לא לפגוע באחרים. את כבר לא מטיילת לבד.
לפני שנתיים
רפאים​(שולט){מ} - את מזכירה לי את שפריץ חרוזים ללואיז. אני חושב שתמיד יש חושך באור ואור בחושך.
לפני שנתיים
שולט ומפנק​(שולט) - ימים ולילות יגידו
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י