לפני שנתיים. 18 ביולי 2022 בשעה 18:21
הרגעי ההצלחות וההשגים.כן דווקא ברגעים האלו אני נזכרת בו.כל לך רוצה לכתוב לספר ולשתף.לדעת שהוא גאה בי.לקרוא "כל הכבוד כלבה". אבל...אבל זה כבר לא חשוב לו ,אני לא חשובה לו יותר.אני פותחת את הצ'ט וכמובן שלא כותבת כלום.כי זה כבר לא משנה. כל כך התרגלתי שהוא איתי ועכשיו הוא לא.וזה ומוזר ועצוב.עדיין בכל התרחשות הדחף הראשון-לספר לו.ואין למי.התחלתי את הדרך כשהוא נמצא לצידי ומסיימת לבדי.עצוב