תמיד צחקתי על אלו שכותבות כאן על כמות הפניות שהן מקבלות
אבל החוסר טאקט של הגברים הפונים כאן נערם בכמויות וזה הופך להיות מאוס ומעפן ומתיש.
זה מוציא ממני מרירות, על בחירות מילים דלות ועניות שאני נתקלת בהן,
ואני מתחילה לגבש בראש את המחשבה שאני שונאת גברים, כי יש בהם טמטום מובנה.
יהיה נחמד לפעמים לגרום להם לראות אותו, לדחוף אותו מול הפרצוף שלהם, לראות אותם נשארים חסרי מילים לקצת.
אבל אין לי כוח כמעט לאף אחד והזמן שלי יקר מדי בשביל זה.
אתה צריך להיות ממש חכם, כדי שאסתכל עלייך בכלל. אתה צריך להיות מושך ואהוב בעיניי. ואז, אם נפתח קשר קרוב ועמוק, כזה שבו נאהב באמת ונרגיש בטוחים אחד עם השניה, אני בטוחה שאהנה להראות לך את הטמטום שבך, ולאהוב אותך עליו.
שנקבל אותו ביחד כחלק ממך, נחגוג אותו.
הרי בכל אחד יש טמטום מובנה, ככה שלדחוף אותו מול הפנים שלך נשמע לי מהמם במיוחד. מעמיד לי את הסאדיזם :)
יש לי מלא דרכים ורעיונות יצירתיים כדי לגרום לך להרגיש מטומטם או מגוחך. ואני חושבת שזה יצחיק אותי ואני אוהבת לצחוק.
אז תצחיק אותי, טוב?
למשל, לראות אותך מגמגם עם חורים פתוחים יצחיק אותי.
לשמוע אותך מדבר בקול על הדברים שמביכים אותך יצחיק אותי.
הדברים הבאמת מביכים, לא הפופולריים, אל תתן לי שיט קונבנציונלי, אני רוצה את מה שאתה מספר רק לעצמך וגם זה בקושי. את מה שמעמיד לך את הזין בפנטזיות הכי דוחות, ברגעים הכי קרובים לגמירה.
את מה שמסגירים החיפושים שלך באתרי פורנו זולים בכרטיסיות של אינקוגניטו.
שתהיה אמיץ מספיק כדי לתת לי לראות לך לתוך הנפש, שתראה לי כמה שאתה מסור אליי בזה שתוריד איתי את כל חומות ההגנה שלך (לא מגיעים לשם ביום אחד).
ועל כל גילוי חשוף כזה שלך, אני אחזק אותך ואוהב אותך יותר. אני אתן לך ביטחון, אראה לך שככל שתהיה חשוף איתי, ככה אעריך אותך יותר.
ואם נצליח ונהיה חזקים, אז לאט לאט אוכל להקשות עלייך יותר. אמצא דרכים חדשות שבהן תוכל להצחיק ולשעשע אותי וכל אחת תהיה יותר יפה ומיוחדת מהשניה :)
אני ארצה את זה מוזר, שרוט, פתוח ומורחב, ללקק ממך דמעות של קושי, להפוך אותך לחזרזיר הכי יפה ומסור שיש, לשמור עלייך מכל משמר, לבלות איתך בחברה טובה ומוסכמת שבה כולם יודעים שאתה עכשיו מתאמן קשה על הדברים שמשמחים ומצחיקים אותי.
…אני כל כך אוהבת להיות שמחה ולצחוק
