הוצאתי את ההתקן אחרי שלוש שנים. הרופא הזהיר אותי שעד שאקח את האמצעי החלופי, אני לא מוגנת. לא שחשבתי אחרת, בכל זאת.
הלכתי לעבודה אבל מה שבאמת רציתי היה להתקשר אליך, לספר לך שהוצאתי ועוד לא קניתי את החדש, אז טכנית, יש סיכוי…
זוכר שדיברנו על מה היה קורה לו הכרנו לפני 20 שנה? אתה מבין שעכשיו, בימים הקרובים, אני יכולה לומר לך את זה? ״אני רוצה משפחה, זה עניין רציני. עכשיו אני אעצום עיניים ואספור עד 10. אם אתה רוצה ללכת, לך. אני לא אכעס אם אפקח עיניים ולא תהיה כאן״. והיית נשאר ומבקש ממני להכניס אותנו להריון.
אני תוהה מי מוכן לספר לו ש: א) אני שמחה בחלקי מבחינת כמות ואיכות הילדים. ב) אצלי זה הולך רק עם עזרה... בכל פעם שניסיתי לעשות ילדים בשיטה הכיפית, זה נגמר רע מאוד. אני נאחס גנטי, ולא בא לי לאתגר את זה. ג) אם כבר בחרתי להביא לעולם ילדים, כדאי שאבא שלהם יהיה קשוב אליי ושאדע שאפשר לסמוך עליו.
------
ברבוריתוש