משתדלת
כמה משתדלת
לא לתת לאנשים טפשים להפריע לי
הרי הם טפשים
ואני לא
ואני לא מצליחה
בערך 80% מהזמן
ואני רגילה להיות מצליחנית
אז מה הפתרון?
אי אפשר להרוג אותם
כמובן
אבל זה לא הקינק שלי לסבול ככה
והעצבים שלי גורמים לי לסבול
מן הסתם יותר ממה שאני גורמת להם
והם, סך הכל, די תמימים
פשוט טפשים
פנטזיות הרס ואבדון לא פותרות את זה
הסברים סבלניים גם לא
התעלמות כנראה מחריפה את הבעיה
יש וירוס שגורם לזה? כי זה לא סתם IQ נמוך
זה התעקשות על הטפשות
על בורות
על שנאה
על רוע
על דברים שעושים נזק
ואני כמו ילדה קטנה שקבלה סוכריה
מה זה גאה בעצמי כשאני מצליחה להגיב בחיוך
להתעלות
ויש לי תחושה שאם ההתעלות הייתה אמיתית
לא היה לי צורך לכתוב על זה
אז זה בעצם פוסט תרפיה
coaching
כדי להזכיר לעצמי למה לשאוף
ולנשום עמוק
ולחייך
לפני 14 שנים. 5 בספטמבר 2010 בשעה 21:54