טרוניה

יש לי כל מיני פיקציות שאני בונה סביבי
על עצמי
כמו כולם
שמה מסיכות.

אולי לא כמו כולם (מי יודע?)
אני חושבת המון על המסיכות

כמה שאני פחות צריכה מסיכה
ככה אני מרגישה יותר טוב
ועדיין, עדיין...
כל פעם מסתתרת מאחורי איזה פאסון נוסף.

כל הבלוג הזה
כל ההסתרה מאחורי ניק
כל האנונימיות
זו המסיכה האולטימטיבית
וזו בעלת הכי הרבה לגיטימציה

...

פתחתי ניק ובלוג כדי שאוכל להיות כנה
לפרוק הכל, בלי חשבון
ועדיין אני לא באמת מצליחה
מוזר, לא?
ז"א, אני כנה, אני לא משקרת, אני לא מבלפת
אני לא משחקת עם אנשים
אני לא מנצלת לרעה את האפשרות להסתתר מאחורי פיקסלים.
אבל אני לא באמת חושפת כ ל ו ם

אין אדם בעולם שיודע מי אני פה
ועדיין אני מונעת במידה כזו או אחרת מאיך אני אופיע בעיניי איזה ציבור עלום
לא באמת מבינה את זה.

זה לא במודע, כמובן.
זה בין כל ההתפלספויות שלי עם עצמי
חשבונות נפש
שאני מכריחה את עצמי עכשיו לחשוף
לחשוף, חחח, בעילום מוחלט
וזה בכלל לא קל 😄