טרוניה

שנה שעברה, בסביבות יום כיפור


שמעתי עליך לפני שהכרנו. שמעתי דברים טובים, שאתה משכמך ומעלה. טהור.
בדיעבד, מסתבר שהמקור לא היה כזה אמין, אבל ממה שהצלחתי לראות בעצמי -- הכל בסדר.

כשפתחת איתי דיאלוג -- הייתי סקרנית, ומוחמאת, ומעוניינת. גם התזמון לא ייאמן... יש דברים שמרגישים נכון.
ואם להאמין לך, לדבריך -- אזי באיזה מקום כבר רצית להיות שלי.
אני לא חיפשתי נשלט, אבל הרי פה מדובר במשהו שונה לחלוטין...

ואני מודה שאני התפתיתי!
הייתי צריכה לחשוב אם אני יכולה...
ואיי יי יי... בטח שכן.

אז נפגשנו. ואני הרגשתי אותך: רצית שאקח את המושכות. רצית לסגוד לי.
ואני התעקשתי להשאיר את האינטראקציה בגובה העיניים. רק בסוף הרשיתי לך לנשק את רגלי, לאות הוקרה.

אולי אתה מאוכזב?
איכשהו, זה מחייך אותי...

לא צייתתי לך, הוד עבדותך 😄