לפני 15 שנים. 9 ביולי 2008 בשעה 6:53
לו היו יכולים לפגוש את המחשבות הכמוסות שלי, היו נועלים אותי מאחורי סורג ובריח.
כן, כן יש לי הפרעה בראש.
הסדיזם מנחם אותי. הוא כמו שמיכה עוטפת.
שם אני החפץ הכי יקר שיש.
שם אני קיימת בשביל דבר אחד.
כלי של אושר, עבור האחר.
