לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
כשאיתך בעוגה מתחלקים אנשים נוספים, זה רק עושה את העוגה יותר טעימה. כשמוסיפים קנקן בירה "סמואל אדאמס" לתוך מדורת השבט , המבטא מתחיל להשתנות , והאדם שמחזיק אותך לבל תיפול , משועשע ממצב הזוי זה של שיכרון הרוח.
אני מאד! מקווה שהירושלמים למדו את הלקח , כי מאנצ' יכול להיות סביבה חברתית בונה , המביאה אנשים שונים, השונים במהותם אחד מהשני , אל שולחן משותף, בו היחס אחד אל השני הוא מזדהה יותר, פתוח יותר , ודברים שלא יכלו להאמר מעל דפי הווירטואליה , מוצאים את דרכם כחוטים של זהב בין זוג עינים לזוג שפתיים.
אמנם אני לא אהיה פה עוד שבוע וקצת , אבל אני הייתי רוצה לראות עוד אירועים מסוג זה עולים ופורחים ברחביי הארץ. הרי כל מסע מתחיל בצעד קטן, וכל נסיעה מתחילה בהנעת המכונית במפתח קטן.
תקווה ואופטימיות ליוו אותי ברגעים קשים, של תיסכול, חרדה. לא אתן ליאוש לדחוק את רגליו של ההומור שבי, שאני מנסה לבטא אותו ברבים מתחומיי חיי. כך אני שם את הכסף הקטן שלי על השולחן, משלם חשבון , ונותן לאלה שזקוקים להמשכיות , את הטעם הטוב שבעוגה שנשארה שלמה.
לפני 17 שנים. 15 בפברואר 2007 בשעה 9:41