לפני 17 שנים. יום שבת, 24 באוקטובר 2009 בשעה 18:01
תודה לך, אדון שלי על הערב הנפלא. אתה הרי מכיר אותי כמו את כף ידך. יודע איפה ללחוץ או להרפות, מכיר את כול הדברים שגורמים לי לגמור. המגע ידך על גופי מטריף אותי, ואני כול הזמן רעבה לעוד מגע , ליטוף. אף פעם זה לא מספיק לי. ההצלפות , החדירות, האהבה שאני מקבלת ממך עוברות בכול תא בגופי. כול פגישה איתך משאירה אותי עם ציפיה לעוד. לשבת לרגליך, לנשום אותך, להיתענג על פניך היפות - אין דבר יותר נפלא בעולם הזה, מאשר להיות הכלבונת שלך. נשיקות והמון חיבוקים, אדון יפה שלי.
