עטוף בוורד

אני לא יודעת, מדוע עד עתה פחדתי משעווה, אבל היום אמרתי לעצמי - חייבים להיסתכל לפחד בעיניים.

נכון שאני המון שנים עם האדון שלי, והיו דיבורים על לנסות. לא הסכמתי לעבור את החוויה הזאת .. אז ביקשתי וקבלתי את הסשן הכי נפלא. .(טוב, את זה אני יודעת עכשיו!!!, בדיעבד אחרי המעשה.

“יושבת על הכיסא, קשורה, רגליים מפוסקות, עם כיסוי עיניים . הכיסוי הוסיף נופך של מסתורין וריגוש, דבר שהגביר עוד יותר את עוצמות המפגש. שומעת רחשים מסביבי , קול של הצתת גפרור, אני דרוכה , הגוף מייצר עודפי אדרנלין , ממתין לטיפה שתקף תנחת , ולא יודעת את מקומה, כי לא רואה. גופי הדרוך קופץ מעוצמת ההפתעה החמה, ואחריה שוב טיפה של שעווה שנוחתת על השדיים, הפטמות מזדקרות מריגוש , ואני מתענגת על הכאב הנעים הזה שממנו כול כך פחדתי. כמובן שהאדון שלי המשיך לטייל על גופי עם הניר,לא לפני ששאל , "נו כלבונת שלי, רוצה להמשיך" וכמובן שהתחננתי לעוד . הרגשתי את הטיפות חמות שממש התאהבתי בהם על הבטן, התקבצתי לרגע, וכבר בשלב הזה הייתי כול כך חרמנית ורטובה,לא הרגשתי כאשר הטיפות פגשו את הכוס שלי.לא הייתי כאן. גופי כן ,נשמתי לא. .חזרתי לכאן רק כשהאדון הוריד לי את הכיסוי, ליטף את פניי עם המון אהבה, , ואני בוכה וצוחקת מרוב אושר שהעניק לי. מנשקת את ידיו החזקות והיפות. . מסתכלת על היצירה ולא מאמינה שעשיתי את זה פעם ראשונה בחיי. וכן, ההמשך יבוא, מעכשיו אני והשעווה חברות לנצח.

תודה לך אדון שלי, על זה שאתה קיים .