אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עטוף בוורד

לעולם לא הבטחתי לך גן של שושנים
לפני 14 שנים. 16 בינואר 2010 בשעה 16:35

אדון שלי, אמרתי לעצמי שזה כבר הפך למנהג כול כך נדוש ופטטי - שאני כותבת לך על רגשותיי אחרי כול פגישה איתך, שזהו אני לא אכתוב כלום, ולא כתבתי על כמה וכמה פגישות שהיו.
אז אמרתי ...., אבל לא התאפקתי, ומוצאת את אצבעותיי שוב על המקלדת מול המחשב וכותבת לאדון היחיד ומיוחד שלי.
אדון עם לב הכי אוהב ורחב שהכרתי בימי חיי. לראות את האהבה הנשפכת ממנך כמו ממעיין , להרגיש את הליטופים שלך, הנשיקות על הגב כשאנו במיטה בתנוחת "כפיות", וכשה.... שלך עמוק בתוכי , ואני ברקיע השביעי, ואני גומרת כמה פעמים שמפסיקה כבר לספור... לישון כשאנו מחובקים ואז שוב הגמירות בסיבוב השני.... תודה לך על שאתה שלי, והכלבונת שלך תמיד תהיה השפחה המקולרת שלך, עד אין קץ.
תודה שזכיתי בך.
לילה טוב, אדון מתוק שלי.





להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י