צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עטוף בוורד

לעולם לא הבטחתי לך גן של שושנים
לפני 13 שנים. 20 באוקטובר 2011 בשעה 11:05

אתה רחוק ממני . כבר לא תקרא את השורות שכותבת. החלטת לעזוב את הכול.
מרגישה כמו ''אלמנה שאיבדה לפני חודשים ספורים את בעלה''. הגעגועים לא מרפים ובטוח שגם לא מתרפאים. מרגישה אותם כול יום מחדש. חשבתי שאולי גם אני אעזוב את הכול, אטבע לי בעבודה של 10-12 שעות ביממה, רק כדי לא לחשוב עליך, אבל מסתבר שזה לא עוזר כול כך.
ועוד דבר שהתבהר לי - אי אפשר להחזיר את גלגל הזמן לאחור.
מקווה מאוד שאלמד לחיות בלעדיך, אבל עם זכרונות הטובים והיפים של התקופה הארוכה והנהדרת שהיינו ביחד.
כותבת את זה רק עכשיו , בגלל שאפסה תקוותי להחזיר את הגלגל. חייבת ללמוד לשחרר.
להפנים שאף פעם לא נהייה שוב מי שהיינו.

בלוסום​(לא בעסק) - מאחלת לך מכל הלב - שההתמודדות תהפוך קלה יותר..}}{{

לפני 13 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - }}}{{{
לפני 13 שנים
4X4​(אחר) - הזמן מרפא הכל,
סבלנות...
לפני 13 שנים
Aציבעוני​(אחר) - לפחות חווית והירגשת
הזמן רופא טוב
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י