לפני 16 שנים. יום שלישי, 6 באפריל 2010 בשעה 19:50
אני מסתכלת על כפות הרגליים שלי. הרגליים המתוקות, העדינות. האצבעות הסימטריות המשוכות בלק. רגליים שידעו שעות של אהבה, שעות של עונג והערצה. ואני יודעת. אני יודעת שאם היה מישהו (או מישהי) לצידי כרגע, הוא לא היה מעוניין להעניק להן ולי את הדברים האלו. הרגלים שלי עייפות, נוקשות. אני עומדת על הרגלים הרבה מאד שעות במסגרת עבודתי החדשה יחסית, וקורה להן מה שקורה לרגליים שעומדים עליהן. מתוקות שלי, מסכנות שלי, מגיע לכן יותר.