צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של FAG GIRL

הירהורים של אישה שלפעמים היא הומו ולפעמים לסבית, לפעמים שולטת ולפעמים נשלטת, ובעיקר- רוצה לחוות וללמוד על החיים. מחפשת שותף או שותפה לדרך הלמידה, ועושה דברhם מעניינים וגם טעויות תוך כדי.
לפני 14 שנים. 6 באפריל 2010 בשעה 20:50

אני מסתכלת על כפות הרגליים שלי. הרגליים המתוקות, העדינות. האצבעות הסימטריות המשוכות בלק. רגליים שידעו שעות של אהבה, שעות של עונג והערצה. ואני יודעת. אני יודעת שאם היה מישהו (או מישהי) לצידי כרגע, הוא לא היה מעוניין להעניק להן ולי את הדברים האלו. הרגלים שלי עייפות, נוקשות. אני עומדת על הרגלים הרבה מאד שעות במסגרת עבודתי החדשה יחסית, וקורה להן מה שקורה לרגליים שעומדים עליהן. מתוקות שלי, מסכנות שלי, מגיע לכן יותר.

לפני 14 שנים. 12 בינואר 2010 בשעה 22:56

כי אני רוצה הכל, כי אני פוחדת ממה שאני רוצה ועושה הכל כדי לברוח מזה. וכי אני רוצה להשפיך. כן כן. עד היום זה קרה לי פעמים בערב אחד, וזהו. בכל החיים. אני חושבת שמי ששוכב עם נשים, נשיםוגברים, צריכים לעבור קורס בשפיכה נשית, כי זו חוויה משנת חיים עבור אישה. אני חושבת שבן אשם לא יכול לחלום להיות שפחת מין של מישהי בלי לדעת לעשות את זה.
יש כל כך הרבה בעולם הזה, ואני רוצה לתפוס את הכל. בביצים.

לפני 14 שנים. 8 בינואר 2010 בשעה 19:58

חשבתי לעצמי, שאולי אני צריכה קשר שבו אני נשלטת, כדי ללמוד קצת איך זה להיות בצד השני. לחוות כניעה להנות ממנה. לשחרר.
זה מאד מושך אותי, אבל גם מאיים עלי, כי אני רגילה להיות בשליטה.
אני מגדירה את עצמי כמתחלפת, אבל אף פעם לא ממש נתתי למישהו או מישהי לקחת אותי רחוק במקום של השליטה והציות.
אולי הדרך ללמידה היא בויתור על המקום של השליטה, ולהתמסר לסאביות. מה אתם חושבים?

לפני 14 שנים. 7 בינואר 2010 בשעה 19:49

כשולטת שלומדת את רזי השליטה, לפעמים החיים מלמדים אותי לקחים בדרך שהיא פחות נעימה.
היחסים בין שולטת ונשלט הם עדינים ומורכבים, ובהתחלה צריך לתת לנשלט מקום לחפש את עצמו בתוך הקשר הנבנה, ולא להגיע אליו בשיא העוצמה הרגשית, בשיא הציפיה לשלוט. וכך למדתי את זה.
הכרתי מישהו, אדם שהבהיר לי שהוא מעוניין בי כבר כמה שנים, ולמעשה נפגשנו שוב במקרה בכלוב.
יצאנו ובילינו ערב מרתק- לא זכור לי מתי הפעם האחרונה ששוחחתי עם מישהו יפה ועדין על דוסטוייבסקי, פילוסופיה, סקס ושליטה באותה שיחה.
משם המשכנו אלי. הוא היה ביישן, אבל מאד רצה להישלט, והביע את זה באופן מילולי. נתתי לו את מה ששנינו רצינו, אבל גם דרשתי יותר מדי.
הוא אדם עדין והיה זקוק למרחב. כשהלך אמרתי משהו ציני שיכול להיות שפגע בו, ולמחרת שלחתי לו אסאמאס שהיה אמור להיות הומוריסטי והתייחס לעניין השליטה שלי בו. באופן כללי ברור שהבהלתי אותו. מאז, ניסיתי ליצור איתו קשר כמה פעמים ללא הצלחה. ליבי לא נשבר, אני לא מאוהבת. אבל לא כל יום מוצאים אינטלקטואל סקסי, שאוהב שעושים לו בדיוק את הדברים שאני אוהבת לעשות.אני חושבת שההחלטה שלו לא להיות איתי בקשר היא קצת קיצונית, ובהחלט חושבת שההפסד הוא הדדי, כי כמו שהיה לי מה לקבל ממנו היה לו הרבה מאד מה לקבל ממני.
מה שבטוח, זה שלמדתי משהו על גבולות ועל קצב. עד הפעם הבאה.