לפני 8 שנים. 17 בספטמבר 2016 בשעה 8:38
שיערה השחור הארוך
הסתבך בכפתור מעילו
כשליטף את פניה רכות
וידה נדדה אל עורפו
ככה זה כשהמקום הנכון לגור בו הוא מתחת לסנטר
כששפתיו חונות במפתח צווארה
והרוח חופה של עלים מפזרת
בדרך חזרה מסן פרנסיסקו, על קו המים היפיפה של האלף מון ביי, עננים אפורים בישרו סערה
והחיוך לא מש משפתיי כמו בכל פעם שהחורף דופק על הדלת, נכנס רטוב, שיערו סתור ועיניו אפורות ומלאות חום.
