לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעימות

טעימות מחיי הבדסמים ובכלל...
לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 12:01

הוא ביקש שאברר לו על מחשב זול. אמרתי לו את המחיר המשוער וגם כמה תעלה לו התקנה של וינדוס. הוא הגיב בכעס שזה יותר מידי מידע והתנתק. למה?!
אגב, קניתי מחשב!

לפני 15 שנים. 13 באפריל 2009 בשעה 22:56

הוא ביקש שאלבש חצאית מיני ללא תחתונים. הוא אמר לי להיות למטה ב22:00, למזלי דייקתי. שאל אותי מה אני רוצה לעשות, אבל סרט הוא לא רצה ,וגם פאב לא היה בא בחשבון. אז לאחר כמה נסיונות למצוא מקום החלטנו שעוברים לחלק האומנותי שלו. במהלך הנסיעה הוא שם לי את הקולר, צבט לי מידי פעם את הפיטמות ושלח יד לתוך החצאית לבדוק את רמת הרטיבות. בשלב מסויים הוא ביקש ממני להשאיר את החצאית למעלה, דבר שממש חירמן. הגענו לחוף הים וקיבלתי רצועה לקולר. הלכנו לאורך החוף וכאשר התרחקנו מכל האנשים שהיו בחוף הוא ביקש ממני לרדת על ארבע. האמת שעל החול זה היה הרבה יותר קל ללכת על ארבע. הגענו למקום, הוא פרש מגבת גדולה וביקש ממני לשכב על הבטן. הוא קשר לי את הידיים לעמוד של שלט. וגם העביר חבל בין הרגליים שלי שזה ממש חירמן אותי. הוא הדביק לי את הפה עם מסקנטייפ אבל די מהר הוא הוריד אותו כי הוא כנראה הבין שכך לא אוכל לומר מילת בטחון למרות שאמר שהוא מוריד כי הוא סומך עלי שלא אוציא הגה מיותר מהפה ללא רשות. הוא הרים את החצאית ונתן לי ספנקים מענגים בטוסיק ואח"כ הוא עבר לספנקים יותר חזקים וגם בשילוב הצלפות עם החגורה. מהר מאוד הרגשתי שאני כבר לא יכולה לסבול את הכאב ודי תהיתי עם עצמי (ואח"כ גם שיתפתי אותו) אם אני בכלל אוהבת כאב אם אני לא יכולה לסבול אותו. האם זה שווה סאשן עם כאב קל?! עדיין לא מצאתי תשובה. ואז הוא ביקש ממני להתחיל לאונן כשהוא מענג אותי ומלטף אותי וכמובן לא לגמור בלי רשותו. כשהייתי קרובה מאוד ביקשתי וגמרתי כל כך טוב שגם היתה לי שפיכה. עכשיו היה תורי לענג אותו. הוא ציווה עלי למצוץ לו מבלי לגעת עם הידיים. בשלב מסויים הוא רצה שנחזור לאוטו ונמשיך את זה שם. המשכתי בעבודתי באוטו אך הראתי סימני עייפות. הוא אמר שאם אני לא עובדת כמו שצריך הוא יזיין אותי על המכסה מנוע. ומשלא הראתי שיפור הוא תפס אותי, הוציא אותי החוצה וזיין אותי בטירוף....

לפני 15 שנים. 11 באפריל 2009 בשעה 22:18

אין לי מחשב. אני צריכה לקנות. אני מקווה שזה יקרה מחר. ובאמת מה שאני חושבת עכשיו זה: איך הוא לא התקשר?

לפני 15 שנים. 11 באפריל 2009 בשעה 16:39

שאלה ברורה שמשמעה "אל תהיי כזו רצינית, תני להנות". השאלה עצמה לא פוגעת, אלא היאוש שלא מוצאים מה שמחפשים פוגע, מייאש. עכשיו הדילמה שלי צריכה להיות אם לעמוד על הציפיות שלי או לזרום, משמע להחליט שלא להחליט. זה מה שבדר"כ אני מחליטה לעשות אבל עכשיו היה לי דחף עצום ל"הכל או כלום" כי הבנתי שאיתו זה שונה והקשר שנוצר הוא לא רגיל ועלול להשאיר אותי להתנדנד. אז תביא את הגפרורים אדוני, בוא נשחק באש...

לפני 15 שנים. 11 באפריל 2009 בשעה 13:57

היום הלכתי לטייל עם אחותי ומשפחתה והכלבה המקסימה שלה נינה. גיליתי מה זה אומר להסתובב עם כלבה כזו מתוקה כשכל עם ישראל בחוץ. אז היא קיבלה את כל הכינויים האפשריים מביגל (שזה ממש לא הסוג שלה) עד תחש ביגלה ונקניקיה , מישהו אפילו שאל איפה הקטשופ. כל ילד וילדה שעברו רצו ללטף וביקשו מההורים אחד כזה הביתה. לפעמים שהחזקתי את הרצועה לא ממש הייתי מרוצה להיות בצד הזה שלה. חלפה בי המחשבה מה היה קורה אילו אני הייתי שם במקומה ,לקבל את כל הצומי הזה מהסביבה כשאתה מחזיק את הרצועה. עכשיו היא נחה שבעת רצון על הספה ומסתכלת עלי בהערצה.

לפני 15 שנים. 9 באפריל 2009 בשעה 20:20

די,הכי טוב ככה. להתאבל לפני שזה נגמר באמת. כן, תגיד שזה לא התחיל. אתה צודק. אבל איך אפשר להתווכח עם רגש ועם דמעות שזולגות במשך כל הנסיעה?! אני מבקשת לקרוא טוב ולהפנים את הבלוג לפני שפונים אלי. תודה וחג שמח!

לפני 15 שנים. 6 באפריל 2009 בשעה 20:31

הבנתי, אתה רוצה שאני אמצא את עצמי כותבת בבלוג במקום ללכת לישון. התקשרת כדי לבדוק איך אגיב אם תזמין אליך מישהי הביתה. הופתעת? טוב, מחר נדע. טוב שהספקתי לספר לך שהייתי כל היום עם כאב גרון מציק אבל בגלל שמיהרת אליה לא הספקת לשמוע שראיינו אותי היום לכתבה.
מישהי שלומדת תקשורת צריכה לראיין לכתבה בחורה חילונית ובחורה דתית לכתבה בנושא היחס של רווקות משני המגזרים למציאת בן זוג וחתונה. ניסיתי להשמע כמה שיותר ליברלית. נו ,שתהיה לה כתבה יותר מעניינת. היא ברכה אותי לבסוף : "שיהיה לך פסח בכיף." מה זו הברכה הזו? נראה לך שזה מה שחילונים אומרים במקום פסח כשר ושמח?!

לפני 15 שנים. 4 באפריל 2009 בשעה 9:54

אני צריכה לארגן את חיי מבחינה רומנטית ומינית.
אני צריכה לדאוג לכך ששני הקוים האלה שמתחתי, יפגשו בנק' מסויימת וימשיכו לזרום על הציר בצורה אחידה.
כדי שבילבול יסתיים ויגמרו החיפושים.

לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 13:00

חצות, אני בחדר. הוא אמר מסיבת רווקים קטנה עם כמה בירות ופלייסטיישן. אני כ"כ עייפה שתכף ארדם גם עם כל הרעש. חחח הם ממש מצחיקים שהם שיכורים. חשפנית? מה הם מנסים למצוא חשפנית עכשיו? גועל נפש! אם הייתי יודעת שזה ככה, לא הייתי מגיעה לדירה היום. דפיקה בדלת החדר, שי נכנס ומספר לי שהם מזמינים חשפנית. "כן, שמעתי". "אני יכול לבוא לפה אם אני ארגיש שזה יותר מידי מתחמם?" " כן, אין בעיה, במילא לא ארדם ככה. אז מה? אתה מלא רגשות אשם כלפי אישתך הטרייה?" "משהו כזה".
החשפנית הגיעה, יופי לה. אחרי כמה דקות שי נכנס לחדר. מתיישב. "קר לי,שתיתי בלי סוף" אני מכסה אותו בשמיכה והוא מחבק אותי. עם כל הכנות, ההמשך לא ממש חשוב...

לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 12:49

הוא שולח אותי לפ"ת. מה פ"ת עכשיו? סוף העולם... מחוץ לכדוה"א. אני אציע לשירי לבוא איתי וכך תמורת תוספת של 300 ש"ח נעשה "מופע לסביות". הממ ככה נתחלק כל אחת 150 ש"ח. מקווה שיהיו גם טיפים טובים. יצאנו לדרך לא לפני שתידלקנו בוודקה. לפחות הם צעירים, אבל לא ממש התלהבו לשלם לנו יותר. התחלנו להופיע ולעבור אחד אחד בין הבחורים. הבחור שמתחתן משחק אותה קשוח, ננחית עליו כמה הצלפות אולי ככה יהיה יותר פגיע ויכנס לאוירה.אבל מה עם הטיפים!!! "חבר'ה, מה עם טיפים? אתם יודעים, זה מקובל." אני לא מתכוונת לחזור הביתה בידיים ריקות. מה הם חושבים? שאני רואה בכלל שקל מהכסף הזה?! טוב, הם מתחילים לטפטף שטרות. כולם לפי התור מקבלים פינוק ואני שמה לב שהם קוראים לבחור שלא נמצא בסלון. אוקיי, הם רוצים למצוא אותו? אני אמצא אותו. "חמודי, איפה אתה?" רגע, פה זה המטבח, פה השירותים, ויש פה חדר. אני פותחת את הדלת... ואופס! טוב, החמודי שלנו עסוק...