טעימות

עובד גם עם נשלטתתתתתתתת?

שיהיה שבוע טוב...

וזה לא שאין לי מה להגיד בעניין.

יש לי הרבה , אבל זה לא ממש יוצא.

השיר הזה די מתמצת את ההרגשה שלי כרגע אחרי שיחת הטלפון.

וחבל שהאדון שלי לא ראה קודם את הפוסט שרשמתי עליו לפני שהחליט לכעוס עליי.

"אם יש לך אדון
ואין לכם זוגיות של ממש
איך תכירי את בן זוגך לחיים?

מתנצל על החדירה.... "

מה הייתן עונות?  



אני אענה מה שאני חושבת.

זו אכן אליה וקוץ בה אבל אלו הם חיי.

יש לי אדון שאני אוהבת אותו מאוד.

מידי פעם אני נפגשת עם גברים, ונילים או לא,

אך תמיד חוזרת לחיבוק החם של האדון שלי.

שיר מדהים שמאז ומתמיד אהבתי ומרגש אותי כל פעם מחדש.

הקליפ המקורי של השיר זכור לי כמשהו מרתיע ודוחה,

אז תודה לאביב שבחר את השיר היפיפיה הזה לשתי הבחורות

העוד יותר יפיפיות האלו.

טוב וואו, עכשיו אני כבר חייבת.

זה היה כ"כ מדהים היום.

הוא אמר לי להשאר בבית ולא לפנות אליו.

לאחר שבישלתי, אכלתי, התקלחתי - ישבתי מול המחשב בחדר החמים וחיכיתי לו.

הוא פתח את הדלת עם המפתח הרזרבי שמסרתי לו.

שמעתי את הדלת הכניסה נפתחת ולאחר מכן פתח את חדר הסלון, תפס אותי ומשך בחוזקה.

זה קצת הציק לי אבל לקחתי נשימה עמוקה והלחץ הפך לצחוק משוחרר ומתגלגל.

לפני שהצלחתי להרגע מהצחוק הרגשתי כוס מתוק ורטוב על הפנים שלי.

התחלתי לטעום, ללקק, ולמצוץ ולהנות מכל רגע.

הוא החל לזיין אותי והיא עדיין יושבת לי על הפנים.

מידי פעם הגנבתי את ידיי לשדיים המקסימים ,ולתחת המדהים שלה.

עכשיו היה תורה להדפק כשאני מלטפת ומענגת אותה תוך כדי.

בילינו יחד שעתיים קסומות.

תודה לך אדוני }{

ואני חושבת על דברים מרגשים שקרו השבוע והיום בפרט. וזה די ארוך ומסורבל ואולי גם לא מובן כשמנסים להגדיר את זה במילים,ואולי יש בי גם חלק שלא ממש רוצה לתרגם את זה למילים, אבל העיקר שהיום סוף סוף הבנתי שהכל הולך להיות יותר טוב וקל אם יודעים קצת לשחרר. 

בנתיים יש משהו שאני רוצה להקדיש למישהי מיוחדת:

ושוב נכנסתי לכאן במקום להכנס לאתר הכרויות שאני משלמת לו סכום נכבד כל חודש. היום פתאום זה היכה בי שאני בת 32 ואף פעם לא הייתי במערכת זוגית. זה היכה בי בדרך נורא מוזרה ומביכה. התעוררתי לקול שירי ילדים מהקומה התחתונה שבין השאר כלל מחרוזת שירי אמא. מצאתי את עצמי ממש לא מזדהה עם השירים האלה. אני לא רוצה שאמא שלי תאהב אותי (וזה מעלה לי כרגע דמעות בעיניים אז כנראה שאני לא משקרת רק לכם...) אלא אני רוצה שגבר יאהב אותי סוף סוף. או אישה... (מה שדי מושך אותי אבל לא יודעת כמה ריאלי זה יהיה). ואז התחלתי להזכר בחלום שהיה לי בלילה שכלל כל מיני אנשים מהעבר שהייתי מאוהבת בהם ועסוקה בלהיות אובססיבית לגביהם ולא לחשוב אפילו לרגע שהם או מישהו אחר יכול להתאהב גם בי. אני יודעת למה חלמתי את זה הלילה- אתמול מצאתי יומן שנה של כיתה יא' או יב' שכתובים בו הרבה מאותם רגעים שבהם אני מאוהבת במישהו באופן אובססיבי ומוחלט מבלי לעלות בכלל אופציה שהוא ירצה אותי. כיום אני גם מאוהבת במישהו שלא רוצה אותי. דווקא היו לי מחשבות פה ושם שזה לא לחינם ויש לו משהו אליי אבל ברוב הזמן אני כבר חושבת שזה לא נכון. אני כנראה מרויחה משהו מכל ההתעסקות בכאב של לאהוב מישהו שלא אוהב אותי אבל עדיין אני לא באמת מבינה מה. דבר נוסף שאני לא מבינה הוא למה בכל 32 שנותיי אף אחד לא רוצה אותי. ונראה לי שהנה מצאתי את התשובה מה אני מרויחה מזה- לא הייתי שורדת בעולם הזה אם לא היה לי משהו לאחז בו ואת זה האובססיה מספקת. טוב, די מיציתי את הנושא. השאלה הגדולה עכשיו אם אני לוחצת על טיוטה או באויר...

נ.ב: האדון שלי שאל למה אני לא כותבת עליו. התשובה כנראה טמונה בזה שהוא המשענת שלי , המשהו המוחשי והאמיתי שקיים לי כרגע בעולם. הוא העולם האמיתי והבלוג הוא הפנטזיה.

אוקיי אז נכנסתי לאתר, בדקתי הודעות, בדקתי מי און ליין, סימנתי בכן ולא,שלחתי הודעה ל"בלתי ניתן לעמוד בפניו", ואפילו התקשרתי לאחד מהם. עכשיו שסימנתי וי אפשר לחזור לאהבה האמיתית שלי ,נכון? אז מי פנוי לשיחה? :)

היום בבוקר כששמעתי את השיר הבנתי כמה הוא מתאים כרגע.

אני מקדישה אותו גם לאחותי (הגדולה) וגם לחבר קרוב (שולט) שעוברים לאחרונה רגעים לא קלים.  

מצבים שגרמו לי להתקרב אליהם ולהפוך אותנו יותר שווים.

שפחה (קטנה)

אתמול ניסיתי לכתוב פוסט דרך הטלפון ולא הצלחתי.

רציתי לכתוב שאתמול קיבלתי מתנה מעניינת לגיל 32- להזדיין עם בן 23 (מעולם לא הייתי טובה במספרים)

אבל היום קיבלתי מתנה יותר גדולה ומאתגרת- לשלוט במישהו שהיה בשבילי סמל לדומיות נכונה וחזקה.

מקוה שיתברר לי שהוא גם עבד מושפל, צייתן וכנוע, ושאני אכן דומית חזקה שיודעת להפעיל את המצב ביננו לכיון הנכון.