יומן

עייפות מתוקה של סיפוק.
מהתמדה, מצחוק וחיבה, מגאווה, מתחושת הערכה. מחלום ישן שמתגשם לאיטו. בלי שהתאמצתי, בלי שניסיתי לממש אותו. ניסיתי רק למצוא את עצמי. וכל השאר, כמו נגזר מתוך כך, צונח לידיים שלי כמו מהשמיים.
יש לי אמונה שכזאת, שאינה מתקבלת על דעתי ובכל זאת כמו מוכיחה את נכונותה, שכשבן אדם מסתנכרן על עצמו, לא מפריע לזרימה שלו בתוך העלום להיות כפי שהיא, הדברים פשוט מסתדרים בהרמוניה. והעולם מתאים את עצמו אליו כאילו נתפר עבורו.
לא יודעת איך, אבל אצלי זה פשוט קורה ככה המון.