יומן

את מיותרת, אני אומרת לעצמי.
פשוט מיותרת.

ילדה צעצוע, בובה להלביש בוורוד ולאפר בפורים.
בובה לצלם ולהראות לחברים.
ובשאר הזמן, עול.
ילדה קשה, בעייתית.
כמו כלב סרבן שצריך לסרק. צריך לחסן, צריך לתת אוכל.
מי זוכר אחרי כל זה ללטף.
מי בכלל רוצה.
מזל שהיא גדלה להיות מוכשרת, יש מה להראות לחברים.

ואם אפסיק להיות מוכשרת, ואהיה פשוט אני,
מה אז.
מיותרת.