לפני 16 שנים. 24 בספטמבר 2008 בשעה 17:05
אין הרבה דברים שמרגישים כמו שמרגיש לשתות בירה אחת קטנה עם מוזיקה חזקה, מיד אחרי יומיים בלי אוכל, לילה בלי שינה כמעט, ויום שהתחיל ביאוש ונגמר בחיוכים.
מין מנוחת הלוחמת קצרה כזאת.
תחושה של עייפות מתוקה.
אבל אני נזכרת גם בך כל יום. וגם בכל פעם שאני עוברת על גשר.
תמיד הרוח נושבת שם, ובקיץ זה כל כך נעים, אבל הכביש שמתחת,
ובכל פעם אני רואה אותך שם ומתביישת להנות מהרוח.
הכרתי מישהי שגרה במושב ובסוף עונת הענבים, כשהם צהובים ומתוקים במיוחד, הם היו מכינים ריבה מהפירות.
אף פעם לא חשבתי שריבת ענבים זה טעים. מתוק מדי ובלי ריח כמעט. ועכשיו עוד יותר אני נרתעת מהאשכולות שמצהיבים על המדף ככל שמתקרב הסתיו.
אבל את הירוקים של תחילת העונה אוכל עבורך. יחפה.