יומן

מאחר ומאתמול בלילה הדחף הזה נשאר חזק ודורש כמו אתמול, אני חושבת על זה. מנסה להבין את זה עוד קצת.
יכול להיות שזה קשור לתחושת הבטחון הכי בסיסית של הינקות.
נדמה לי שבמקום מאוד עמוק ובסיסי, היחס שלי למאהב שלי, לבן זוג, הוא יחס שמחפש קשר שדומה לקשר עם הורה. קשר עם הורה כפי שהוא אמור להיות. תינוק הוא יצור חסר אונים. הוא תלוי לגמרי ברצון וביכולת של מישהו אחר כדי שלא ימות. ילד הוא קצת עצמאי יותר, אבל עדיין, חלש מאוד ופגיע. ונדמה לי שמשהו מהתחושות הראשוניות האלו של תחילת החיים, ממשיך להתקיים תמיד. לומדים להסתדר לבד, להיות עצמאיים, לדאוג בעצמך לצרכים שלך ולהגן על עצמך. אבל משהו, איזו "קרינה קוסמית" כמו זאת שעדיין משייטת בכל החלל מאותו רגע של המפץ הגדול, ממשיכה להתקיים בנפש.
גם באדם הבוגר ביותר עדיין קיימות התחושות ההן. הצורך ההוא.
אז אפשר בקלות להבין את הדחף להיות אהוב. על זה מדברים הרבה. אם אתה אהוב, הסיכוי שישארו איתך גדול יותר. זה ממלא את תחושת הבטחון. אבל זה רק חלק אחד. לא מספיק לדעת שרוצים לדאוג לכך שתחיה.
ילד גם צריך לדעת שמי שמטפל בו הוא חזק מספיק כדי להגן עליו. שהוא חזק ממש. ואיזה מקור השוואה יש לילד בשביל למדוד כוח? הוא עצמו. ילד שמרגיש שההורים שלו חלשים ממנו, שהם לא מסוגלים להתמודד איתו, מרגיש חסר הגנה. מרגיש שהוא החזק, שהוא היחיד שיכול לדאוג לעצמו. אין לו חומת הגנה חזקה וברורה. ילד צריך לדעת שההורים שלו חזקים ממנו כדי להרגיש ביטחון. במקביל הוא לומד שגם לו יש כוח, לומד את הכוח של ההורים שלו ומקבל בטחון בעצמו,
נדמה לי שזה המקור לתגובה החזקה שלי לכוח.
גידלתי את עצמי. למדתי לסמוך ולצפות רק להגנה של עצמי עלי. להבין שאין מי שחזק מספיק כדי לשלוט עלי. שאין לאף אחד את האפשרות לשלוט עלי, לגבור עלי. להיות גדול יותר ממני. סביר להניח שזאת הונאה העצמית ארוכת שנים. כי בטוח שיש מי שיכול לגבור עלי ושיש מי שחזק ממני וגדול ממני. אבל רק על עצמי יכולתי לסמוך, אז צריך לחיות בתוך איזו תחושת ביטחון. אשליית ביטחון שאף אחד לא יכול עלי. מנגנון הגנה ברור. למרות שקשה לי עדיין לתאר אותו בצורה מסודרת.
וכשמגיע מצב מול אדם אחר שבו, פתאום, משום מקום, מישהו חזק וגדול ממני וזה ברור ולא ניתן לויכוח, הצורך ההוא פשוט מתפוצץ החוצה מתוך המעמקים שבהם הוא נמצא כמעט תמיד. כמו התפרצות של הר געש.
ואצלי זה יכול לבוא רק מכוח פיזי. בעולם הרגשות אני חיילת משופשפת שהשתתפה במלחמות די זוועתיות ושרדה אותם. רגשית המגננות שלי חזקות מדי, המיומנות שלי רבה מדי.
פיזית, אני לא מיומנת. ההגנות שלי חלשות. ומשם אפשר להכנס.
התשוקה שלי שמישהו יצליח להכנס ולהיות חזק ממני היא אותו צורך ינקות המעמקים.
עוד משהו שצריך היה להתקבל בזמן הנכון עבורו, בגיל צעיר מאוד. וממשיך באוויר הפנימי שלי כמו שחנקן נמצא באטמוסיפרה.
איך פותרים את התזמון שהתפספס.
איך להתמודד עם הקרינה הקוסמית הזאת שלי.
הממ.